שמיני עצרת ושמחת תורה / דוד טי
צימוקים
מחילה של קיסריון

"'פרי עץ הדר' - אלו ישראל: מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל, יש בהם בני אדם, שיש בהם
תורה ויש בהם מעשים טובים. 'כפות תמרים' - אלו ישראל: מה התמרה הזו, יש בו טעם ואין בו ריח, כך
ישראל, יש בהם, שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
'וענף עץ עבות' - אלו ישראל: מה הדס, יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל, יש בהם, שיש בהם מעשים טובים
ואין בהם תורה.
'וערבי נחל' - אלו ישראל: מה ערבה זו, אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם
לא תורה ולא מעשים טובים.
ומה הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר, אלא אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת, והן מכפרין אלו על
אלו..." (ויקר"ר, ל', יב)

"וכבר רמזו לנו בחלבנה, שהושמה עם סמני הקטורת, והיה מן הנראה שתפסיד אותם, להפסד הריח הזה, ועם
כל זה אימתה לנו הנבואה שאין לנו שלמות זולתה, כי כן העניין, בהצטרף עימנו בעבודתינו לשם יתברך
החוטאים והפושעים, שלא יפסידו עבודתינו, אבל תהיה בזה יותר שלימה" (דרשות הר"ן, דרוש א').

שמיני עצרת ושמחת תורה / דוד טי

"וקורין יו"ט האחרון 'שמחת תורה', לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה. ונוהגין שהמסיים
התורה, והמתחיל בראשית, נודרים נדבות, וקוראים לאחרים לעשות משתה..." (סימן תרס"ט).

"...בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה. ויאמר א-להים: שאל מה אתן לך! אמר שלמה: אם אשאל כסף
וזהב ואבנים טובות ומרגליות, הוא נותן לי, אלא הרי אני שואל את החכמה, והכל בכלל... אמר לו הקב"ה:
שלמה! חכמה שאלת לך, ולא שאלת עושר ונכסים ונפש אויבך, חייך, החכמה והמדע נתון לך, ועל ידי כך, עושר
ונכסים אתן לך.
מיד - 'ויקץ שלמה והנה חלום'... חמור נוהק, והוא יודע מה נוהק; צפור מצוצי, והוא יודע מה מצוצי. מיד -
'ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה', ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו'. אמר רבי אלעזר
מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה" (שיר השירים רבה, א', ט).

"הגר"מ סולוביצ'יק זצ"ל אמר, שהאמת היא, שהחשיבות של סיום התורה אינה בכך שגומרים "וזאת הברכה -
לעיני כל ישראל", אלא החשיבות היא בכך שמתכוננים להתחיל שוב, להתחיל מ'בראשית ברא' - זוהי
החשיבות". (מתוך רשימות שיעורים בסוכה, להגרי"ד סולוביצ'יק).

צימוקים

מחילה של קיסריון

"... זאת הארץ אשר נשבעתי... לאמור לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור" (דברים, ל"ד, ד).

"... אמר משה לפני הקב"ה: 'רבש"ע! הואיל ונגזרה גזירה שלא אכנס לארץ לא כמלך ולא כהדיוט, אכנס לה
במחילת קיסריון, שהוא מתחת לפמיס!' אמר לו: 'ושמה לא תעבור'..." (מכילתא דר' ישמעאל, בשלח, מסכתא
דעמלק, ב).

"למראה עין, מקור הירדן, נמצא על יד פניאס, ובאמת הוא פורץ מן הבריכה הנקראה בשם: 'הקערה', ושוטף
שמה אל פניאס, מתחת לאדמה. והבריכה הזאת נמצאה... מאה ועשרים ריס מקיסריה... ועל מראה מסביב
נקראה הבריכה העגולה 'קערה'. ומי הבריכה מגיעים עד גובה שפתה, ואינם שוקעים למטה לעולם, וגם אינם
משתפכים על גדותיה. ואיש לא ידע לפנים כי מן הבריכה הזאת יוצא הירדן, עד אשר בא פיליפוס... וגילה את
הדבר במופת - הוא זרה מוץ על פני 'הקערה', ואחרי כן מצא כי נסחף המוץ אל פניאס, אשר שם ביקשו
הראשונים את מקורות הירדן, ובמקום ההוא צף על פני המים..."(יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים עם
הרומאים, ג', י', ז).