"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל" (שמות ג, ב)

"...והיכל הקודש הזה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר, כי הרוח הוא בלב בבחינת "ונתתי
לכם לב חדש ורוח חדשה". והיכל הקודש יונק חיותו מהרוח הזה.
...ואפשר עכשיו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של
הכשר הזה.
עצה על זה שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב. שההתלהבות היא בחינת מלאכים, בבחינת 'וירא
אליו מלאך ה' בלבת אש' ואש הזה הוא שורף אותם. ואז גם היכל הקדש מקבל כח האש ושורף את הקליפות
גם מלהתאחז בו בבחינת 'וכבוד ה' כאש אוכלת'". (ליקוטי מוהר"ן נ"ט, א)