בענין הדלקת נר חנוכה
לחיילים הנמצאים בשטח / הרב ברוך
גיגי
ככלל,
ענין זה נדון בהרחבה, גם מעל בימה
זו של דפי קשר, בשנים קודמות.
ונבאר את הדברים בקצרה: המתבאר
מתוך סוגיית הגמרא (שבת כא:),
שמצוות נר חנוכה היא "נר איש
וביתו". בהגדרת
'בית' יש מקום לדון, אם בעינן בית
עם מחיצות ושטח מינימלי, כמקובל
בתחומים אחרים בהלכה (עיין
הברייתא המובאת בסוכה ג.), או שמא
עיקר הענין הוא במקום מגוריו
הקבוע של האדם, אף אם אינו בית
כלל, והוא תחת כיפת השמים (שיטת
מורנו הרא"ל שליט"א). בין
כך ובין כך, אם חיילים נמצאים
בשטח, מתחת כיפת השמים או במאהל
שהוקם לצורך השהיה בשטח על-ידי
החיילים בעצמם, לתקופה פחותה
משלושים יום – וכך בדרך כלל המצב,
מסתבר שאינם יכולים להדליק, ואם
רוצים להדליק – ידליקו בלא ברכה. אמנם,
אם מגיעים לשטח, למקום שיש בו "מאהל
קבוע" עבור החיילים היוצאים
לשטח, דהיינו שהמקום קבוע
והחיילים מתחלפים מידי פעם, ואף
אם אין רציפות מגורים במקום,
נראה לי שצריך להדליק בברכה. אם
החיילים בשטח, ישנים מתחת כיפת
השמים, אבל יש שם אוהלים או
מתקנים אחרים "קבועים" (=נמצאים
באופן קבוע בשטח או מעל 30 יום)
עבור חדר אוכל וכיו"ב, יש מקום
לענ"ד להשתתף בפריטי ולהדליק
ביחד עבור כולם בחדר האוכל
ובברכה.
|
