![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
||
|
שבת פרשת כי-תשא כ' באדר א' ה'תשס"ג, גליון מספר 901 משה, המייצג
את עם ישראל לפני הקב"ה בעליונים, מתגלה בפרשתנו כסניגור מנוסה המעלה טיעונים
רבי משקל כנגד תוכנית הענישה של הקב"ה. משה משתמש בשלושה טיעונים אשר לימים
נעשו שימושיים ביותר בתפילות התחנונים והסליחות: א. הקשר ההסטורי של ה' עם
עמו, קשר שנגזר מכח הוצאת עם ישראל ממצרים ע"י הקב"ה באופן אישי,
כביכול. - "למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד
חזקה" (שמות
ל"ב, יא). ב. ברית ה' והבטחתו לאבות האומה -
"זכֹר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם" (שם, יב). ג. הטיעון הקלאסי - "מה יגידו
השכנים", ובניסוחו של משה "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם וכו'
"(שם, יג). חז"ל אף הגדילו לדרוש, וראו במשה עורך דין ממולח,
ואולי אף מופת ודוגמא למשפטנים רבים שעיקר עיסוקם הוא איתור פרצות בחוק הכתוב, ועל
ידי כך זיכוי מרשיהם מהאשמות כנגדם. וכך אנו מוצאים בשמות רבה: "בשעה שעשו ישראל העגל היה משה מפייס את הא-לקים,
ולא היה שומע לו. אמר לו: אפשר שלא נעשה בהם מידת הדין על שבטלו את הדבור?! אמר
משה: רבון העולם, כך אמרת בסיני: 'אנכי ה' א-לקיך' 'א-לקיכם' לא נאמר, לא לי אמרת?!
שמא להם אמרת, ואני בטלתי את הדבור?! אתמהא לי!" (פר' מג, ה'). משה, אם כן,
מתפקד כסניגור מוכשר המעלה טיעוני סנגוריה מבריקים, ואף משכנע בהם, כביכול, את
הקב"ה שניחם ממחשבתו לאבד את עם ישראל. אך בהמשך
הפרשה, כשעולה משה שוב למרומים, ומבקש מאת הבורא מחילה מוחלטת, מופיע משה בגלימה
שונה בתכלית. משה ניצב כאן בשיא גדולתו כמנהיג המוכן להקריב עצמו למען עמו:
"ועתה אם תשא חטאתם ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב, ל"ב). הספורנו, בפירושו על אתר, סובר שמשה מציע
בדבריו אלו להעביר את זכויותיו לעם ישראל, בכדי שבכך יזכו לחיים. אך הרמב"ן,
על אתר, סובר שמשה מעוניין בהקרבה פיזית ממשית, ומבקש מהקב"ה שיענוש אותו על
חטא העגל, תחת ענישת עמו: "ולפי
דעתי כי משה אמר: ועתה אם תשא חטאתם ברחמיך, ואם אין מחני נא תחתם מספר החיים,
ואסבול אני ענשם". ואכן, מעלת
דרגתו של משה רבנו באה לידי ביטוי שיא בסיום פרשתנו כאשר עור פניו ניצת בקרני הודו
של הקב"ה, ומשה זוכה למעמד הרם ביותר שעה שהא-ל חולף על פניו, בעומדו בנקרת
הצור. שבת שלום, שלום בירנבאום ונדב וילנר
לבנצי ואלישבע ורקר להולדת נכדם עמית אלישע לעובד ואפרת כהן להולדת בנם שוהם יהי רצון
שתזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים
בגליון השבוע: טלטול ספר תורה לשטח/ הרב משה אברמן פשוטו של מדרש - שני השעירים / אליהו שי |
||