|
"הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו" -(תהלים קי"ח, א')
לימדונו חז"ל בגמ' ביומא (עה.):
"'דאגה בלב איש ישחנה' - ישיחנה לאחרים"[1].
כלפי מה הדברים אמורים? הן זה עתה שבנו מחג הפסח וימי חול המועד השמחים והמרוממים. אך אליה וקוץ בה. בעוד כי זכורני שפעם היו שרים את ההלל, אשר כשמו כן הוא, כיום אני נתקל בתופעה הולכת ומתרחבת, כאשר בהרבה בתי-כנסת נוכח אני לדעת כי למעשה את ה"הלל" במקרה הטוב אומרים, ובמקרה הרע "מריצים" (גם כשזה רק חצי הלל)[2].
אח! היכן הם אותם ימים יפים בהם היו שרים את ה"הלל", ולכל פסוק או קטע היו מוצאים או מלחינים מנגינה?
אח! היכן אותם הימים שאת ה"הלל" אכן היללו לכבוד אבינו שבשמים, אשר גומל אותנו כה רבות וטובות, שעה שעה, רגע ורגע?
בהלל אנו אומרים: "הללו את ה' כל גויים, שבחוהו כל האומים - כי גבר עלינו חסדו" - והדברים מעלים תמיהה: כיצד ניתן לצפות מהגויים שיהללו את ה' בגלל ש"גבר עלינו חסדו"?
ביאור לזה שמעתי מפי מר"ן הראשל"צ, הרב מרדכי אליהו שליט"א, שתירץ כך: שרק הגויים, שמתכננים כיצד להזיק לנו ולפגוע בנו בכל היום, ואינם מצליחים, בזכות חסדיו של הקב"ה עלינו, רק הם יכולים להודות ולהלל את ה' על כך, כי אנו, עם ישראל, איננו יודעים דבר מכל תוכניותיהם הרעות[3]! ומי כמונו יודע כמה צודקים דברי פסוקים אלו, שהרי אנו ניצלים בכל רגע ובכל שעה מידם של הצוררים והמחבלים, יימח שמם, וכיצד לא נודה ונהלל לה' צבאות בזמרה ושיר?!
תופעה זו מטרידה את מנוחתי זה זמן רב, וכל פעם שאומרים את ההלל ולא שרים ממנו כמעט מאומה - ליבי נחמץ בקרבי, ועל כן אמרתי לא עוד - אומר אשר על ליבי, אולי יביא, מזור לכאבי. כולי תפילה, כי כל תלמיד ותלמיד, בכל אתר ואתר, כאשר יזדמן להיות ש"ץ:
יהלל את ההלל,
לכבוד הא-ל,
עוטה ערפל,
וניסים מחולל;
אשר בעמו מתהלל,
הלא המה ישראל,
עַם הא-ל,
בכל תבל,
ממלל,
"שמע ישראל".
ברוך הא-ל,
אשר לא השבית גואל,
ומסכל מתנכל,
וכל נוכל,
לעמו ישראל,
אשר אותו מהלל,
ב ש י ר ת ה ה ל ל !
בברכת חודש טוב.
[1] הנוסח המלא בגמ' שם הוא: "... רבי אמי ורבי אסי: חד אמר - ישחנה מדעתו. וחד אמר - ישיחנה לאחרים". ואנו הבאנו את הרלוונטי אלינו.
[2] וזאת למודעי, כי הערתי כאן מתבססת על ההנחה שאת ההלל ראוי לשיר ולהלל, ולא להסתפק באמירה בלבד, על אף שתוכנו הוא דברי הלל, שהרי שמו מעיד עליו - שצריך להלל. ועוד, שהרי את מבנה ותוכן ההלל קבעו רבותינו, ומהו אם כן חלקו של האדם הפרטי בהלל זה? כמו"כ, קשה לומר כי שירת ההלל מעכבת אנשים בדרכם לעבודה, שכן, זוהי תוספת של דקה או דקותיים בלבד; ועוד, מה נענה ביום חג ומועד שהעם בטלים ממלאכה?! כמו"כ, כפי האמור בפנים, אין הערתי מופנית כלפי אמירת ההלל בישיבה, הנאמרת בשירה ובזמרה, אלא במקומות אחרים בהם מצויה התופעה המדוברת.
[3] ביאור נוסף לכך ראיתי בדברי הרב הגדול הרב דוד הכהן סקלי זצ"ל (בעל שו"ת קריית חנה דוד), בפתיחה לספר הדרושים שלו "לדוד ברוך", שביאר כך: שהגויים מהללים את ה' בעבור שגבר חסדו על ישראל - משום ששע"י עם ישראל - הגויים מתברכים, כמו שאמר ה' לאברהם אבינו, ע"ה: "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ".
|
|
