קישורים
חפש בארכיון דף קשר הדפס עמוד זה כתוב לנו עשה מנוי לדף קשר לאתר עלון שבות לאתר ישיבת הר עציון לוח זמני היום ארכיון דף קשר לדף השבוע
לפתיח
החדשות
  מדוע העברית מוגדרת כלשון הקודש / יואב שחם
    כל הדר בחו''ל... / אוהד פיקסלר
   סירוב פקודה ??? / איתיאל גולד
   דו''ח מצב
קובץ וורד 2000


סירוב פקודה ??? / איתיאל גולד[‎1]

בשבועות האחרונים, כמו בכל תקופה שמדברים על פינוי, הוצא שוב מהארון הנושא הנדוש של סירוב פקודה. שוב ישנם רבנים הקוראים לחייל לא להשתתף בפינוי ושוב מואשמים רבנים אלו באישום החמור של הסתה לסירוב פקודה.
לדעתי, להימנעות מהשתתפות בפינוי אין חומרה כל כך גדולה כמו סירוב פקודה והקישור בין הדברים איננו מדוייק.
החומרה הגדולה שיש לסירוב פקודה נובעת מכך שיש צורך הכרחי במלחמה למשמעת מוחלטת למפקדים, אחרת לא ניתן לנהל מלחמה. בלחימה, הצבא חייב לתפקד בסדר מושלם, דבר שהינו בלתי אפשרי לביצוע כאשר כל אחד חושב אחרת. לכן הומצא המושג שרשרת פיקוד והיררכיה צבאית, המאפשר למכונת הלחימה לעבוד בצורה הטובה ביותר. חייל המפר בלחימה את פקודת מפקדו, מערער את כל הסדר הדרוש ללחימה ומפורר את כל המערכת.
לכולם ברור שקדושת הציות שייכת רק בצבא. לא קיימת חובה לפועל לשמוע למעסיקו בגלל שחתם איתו על חוזה, למרות שגם זה איננו מעשה הגון.
פינוי ישובים לא קשור כלל למצב שתואר לעיל, שממנו נובע האיסור החמור לסרב פקודה. העובדה שבזמן הפינוי החיילים ילבשו מדים, לא הופכת את הסירוב למעשה כל כך נורא. אם המדינה תחליט שחלקים מהצבא עוברים לעסוק בפינוי אשפה בזמן שעובדי העיריות שובתים, וחייל אחד לא רוצה לנקות, האם גם אז נאמר שהוא מערער את יסודות המדינה והצבא, מפרק את הדמוקרטיה וגורם סכנה קיומית לאזרחי ישראל? המושג סירוב פקודה שייך לעולם הצבאי-מלחמתי ולא לתפקידים שוליים שמשום מה הוחלט שצה"ל יעשה אותם.
סירוב להשתתפות בפינוי ישובים הוא אולי מעשה לא לגמרי פשוט מבחינת החוק, אך הוא לגיטימי לגמרי במסגרת מאבק פוליטי. בדיוק כמו שהשבתת המשק לגיטימית במסגרת מאבק, למרות שגם היא קצת מעצבנת. אף אחד לא מאשים את עמיר פרץ באשמת סירוב פקודה ולכן גם אם חלק קטן מהצבא יחליט שהוא לא משתתף בהסבה שלו לחברת פינויים ממשלתית אין זה סירוב פקודה.
מעבר לכך, זהו עיוות מוסרי לקחת חיילים שהתגייסו להילחם באויב, לצורך פירוק ישובים. אין שום קשר בין הצבא שנועד להילחם ולהגן על האזרחים, לבין פינוי ישובים. בייחוד הדבר נכון לגבי פינוי מאחזים בלתי חוקיים, שזוהי סוגיה פלילית לגמרי שאפילו לא קשורה בעקיפין לשאלות ביטחוניות. אין שום הצדקה להכריח נערים בני ‎19 לבצע מעשה שלא קשור למטרה שאליה התגייסו, ונתון במחלוקת פוליטית קשה.
בנוסף, פינוי ישובים הינו גם מעשה קשה מאוד מבחינה רגשית, אפילו לחייל שקורא 'הארץ'. נראה לי כי זהו עוול מוסרי וחינוכי, להכריח נערים לעשות זאת רק בגלל שהם כוח האדם הכי זול שניתן למצוא.
לאור כל זאת, נראה כי הסירוב לפינוי ישובים הינו המעשה ההגיוני ביותר שיש לעשות. אולי כך יבינו ראשי הצבא, שהכנסת הצבא לנושא זה היא מעוותת ומיותרת.
לדעתי, הקישור בין הנושא של פינוי ישובים, למושג סירוב פקודה נובע ממהלך כללי יותר המתרחש כעת בתקשורת ובשמאל, שכדי להבחין בו לא צריך לבטל יותר מידי תורה ולשמוע רדיו כל היום. המהלך הוא יצירת דה-לגיטימציה למתנחלים, ע"י הפיכתם לאויב. לדוגמא - לפני כמה ימים התפרסמה ב'מעריב' כתבה על יחידות צבאיות שיתאמנו בפינוי ישובים. בכתבה תוארו האימונים שאותם יעברו היחידות הכוללים פריצה לבתי מתנחלים, בהם מתבצרים מתנחלים חמושים. המסר הסמוי ברור - יש כאן לחימה נגד אויבים לוחמניים המאיימים על הצבא והמדינה. כמובן שאי אפשר שלא להזכיר את הנושא השני בחשיבותו בחדשות, לאחר הנושא של 'סירוב פקודה' - הסכנות הממשיות לחייו של ראש הממשלה. אמנם מניסיון עלינו להיזהר בנושא זה, אך אין ספק שהעיסוק בנושא זה הוא מעבר לכל פרופורציה. גם הנושא של 'סירוב פקודה' הוא חלק מאותו המהלך - לקיחת מושג הלקוח ממלחמה נגד אויבים ויישומו נגד המתנחלים.
נראה כי בדרך זו גם הפינוי ייעשה בצורה הרבה יותר קלה - הרבה יותר קל לגרש אויבים מבתיהם מאשר אזרחים תמימים שעומדים כבר שנים בגבורה מול כל הסכנות לחייהם. אזרחים שהזהירו מפני הסכמי השלום, לאחר מכן סבלו יותר מכל מגזר אחר מהסכמי השלום וכעת מגורשים מבתיהם תוך האשמתם כאויבי השלום.


[‎1] ה"דעה" נכתבה לפני שיחתו של הרב ליכטנשטיין לגבי סירוב פקודה, ואינה מהווה תגובה לדבריו.