רב החובל / שמעוני גרטי

א. פתיחה

הביטוי רב החובל, מופיע במקרא פעם אחת בלבד :

"ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם..." (יונה, א' ו)

מקובל לבאר שרב החובל הינו הקפטן של הספינה. אולם פירוש זה קשה למדי, בהקשר הסיפורי של יונה. נזכור, אנו מצויים בשעת סערה. האם בשעה קשה זו, מסתובב רב החובל באפס מעשה בירכתי הספינה, ומחפש אנשים שיתפללו?

אנו נרצה להציע הסבר שונה כלפי ביטוי זה. אגב ההסבר שנציע ל'רב החובל', נוכל לנסות להבין גם את משמעות המילה 'ספינה', ואת ההבדל שבינה לבין המילה סירה ומקבילות נוספות.

ב. ספינה

בתחילת ספר יונה, מתוארת ירידה עקבית של יונה ממפלס גבוה למפלסים נמוכים יותר. מגמת יונה לברוח תרשישה, ובשלב הראשון הוא יורד ליפו. בשלב הבא הוא מוצא אונייה, ויורד לתוכה :

"ויקם יונה לברח תרשישה... וירד יפו וימצא אניה... וירד בה..." (יונה, א' ג)

תהליך הירידה של יונה ממשיך להתרחש גם בתוך האונייה. הנביא מתאר סערה גדולה שמתרחשת בים, והמלחים מטילים חפצים מן האונייה אל הים כדי להקל על המשא. מעשהו של יונה מתואר באופן הבא :

"... ויונה ירד אל ירכתי הספינה..." (יונה, א' ה)

שינוי הלשון מאונייה לספינה, מעורר מחשבה. בדיקה קלה מראה, שזהו המקום היחיד במקרא כולו, בו מדבר הכתוב על ספינה1. בכל המקומות האחרים מתוארת אונייה, ובמקום בודד מתייחס המקרא גם לסירות.

מהקשר הלשון נראה, וכך נרצה להציע, שהספינה איננה מילה נרדפת לאונייה (כפי שמקובל בעברית המודרנית). אנו נרצה לבאר שהספינה היא חלק מסויים מאוד מן האונייה. למעשה, שמה של הספינה מעיד על מהותה. הספינה היא החלק החבוי של האונייה כולה2.

במילים אחרות, לאונייה שלנו יש שני מפלסים. במפלס העליון מצויים הנוסעים ואנשי הצוות. במפלס התחתון נמצאים עבדים, שחותרים במשוטיהם. הם מרוכזים במפלס התחתון, היות שהמפלס העליון של האוניה גבוה, והוא רחוק מפני המים3.

ניתן, אולי, לדייק זאת מן הפסוקים. בראשיתו של ספר יונה, מתייחס הפסוק למלחים שמנסים להתמודד עם הסערה. בהמשך, כאשר הים הולך וזועף, מתייחס הכתוב לאנשים, ולא למלחים :

"ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו..." (יונה, א' יג)

אנו למדים מכאן על מספר דברים. ראשית, התקדמות האונייה שלנו מבוססת גם על חותרים (ולא, למשל, על הרוח בלבד). שנית, המלחים נבדלים כנראה מן החותרים, בזהותם. שלישית, המלחים נמצאים במפלס העליון של האונייה, משם הם מטילים את המשא שלה לתוך הים. החותרים, לעומת זאת, נמצאים במפלס התחתון של האונייה; והם שונים בזהותם מן המלחים.

הסבר זה מבאר לנו מדוע היה יונה צריך 'לרדת' אל ירכתי הספינה. בנסותו לברוח גם מן המלחים שדואגים לסערה, משתדל יונה להתחבא מהם. הוא חומק אל המפלס התחתון של האונייה - אל הספינה - שם נמצאים רק העבדים הקשורים אל מושבם בשלשלאות, והם חותרים.

כמו כן, מבואר לנו הכינוי 'ספינה'. זהו ביטוי המוסב על החלק המוסתר של האונייה, החלק הספון. הספינה היא המפלס התחתון של האונייה כולה. רק בשלב מאוחר יותר, בלשון העברית שמחוץ למקרא, הפכה המילה 'ספינה' לכינוי המתייחס לאונייה כולה.

ג. רב החובל

על רקע הסבר זה, נוכל לדון גם במשמעות הביטוי 'רב חובל'. כאמור, אין לנו מקבילות מקראיות לביטוי זה. אולם נוכל לבארו גם מתוך ההקשר שלו, וגם על בסיס ביטוי דומה שמופיע במקרא.

מעבר לשורות העבדים החותרים המצויים בספינה, ניתן למצוא שם בדרך כלל גם את הממונה עליהם. התמונה הקלאסית מתארת שתי שורות של עבדים, שקשורים למקומותיהם ומחזיקים במשוטים. בין שתי השורות הללו עובר הממונה, ובידיו מקל או שוט.

השוט משמש בעיקר לשתי מטרות; האחת, קביעת הקצב הקבוע של החתירה. השנייה, הלקאת העבדים המתעצלים בחתירתם. לטענתנו, האיש הממונה על הכאת העבדים הוא רב החובל המקראי.

טענה זו מבהירה מספר נקודות בסיפור. קודם כל, מתבאר לנו הכינוי 'רב החובל'. לא מדובר כאן במישהו שאחראי על החבלים של הספינה, כפי שמקובל להסביר. מדובר על מי שאחראי לחבול, להכות בעבדים החותרים.

שנית, מתבאר לנו מה עושה רב החובל בירכתי הספינה, יחד עם החותרים. עתה מתברר לנו גם מה גלום בפנייתו אל יונה. יונה יורד אל מפלס שאליו לא מגיעים הנוסעים אף פעם. הוא מתקרב אל אחת הפינות, ונשכב שם. רב החובל ניגש אליו, ותוהה. מעשהו החריג מעורר מייד את תשומת הלב, ולכן הוא מקים את יונה ושולח אותו להתפלל אל אלוקיו.

כאמור, קיים ביטוי מקראי דומה (אמנם, לא זהה) לרב החובל. מדובר ברב הטבחים, שמופיע במספר מקומות במקרא. כך, לדוגמה, בסיפור של גלות צדקיהו כפי שהוא מובא בידי הנביא :

"...ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים... הגלה נבוזראדן רב טבחים בבל"(ירמיה, ל"ט ט)

רב הטבחים הוא רב מרצחים, התליין הראשי אשר למלך. לא מדובר כאן על השף הראשי של מסעדת המלוכה. הפסוק עוסק ב'טובח' הראשי, דהיינו - בזה שתפקידו להרוג. פירוש זה מוכרע ומוכרח, הן מהקשרו בספר ירמיה והן ממקומות נוספים שבהם הוא מובא :

"באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל"
(דניאל, ב' יד)

תפקידו של רב הטבחים הוא להרוג את חכמי בבל, באותו סיפור. בהקבלה, גם תפקידו של רב החובל הוא תפקיד של ענישה. אלא שבניגוד לרב הטבחים שממונה על ההרג (=טביחה), רב החובל ממונה על הלקאה (=חבלה).

אנו זכינו בכך, להבין את תפקידו של רב החובל בסיפור יונה הנביא. מתוך כך גם מתבארת הגדרתה המדוייקת של הספינה, כחלק הספון של האונייה; וכפי שפורטו הדברים הללו לעיל.