"זה השער לה" / הרב עמיטל שליט"א*

*תלמוד תורה הינו מרכז החיים בישיבה. ועם זאת, מעורר הוא לא מעט לבטים בקרב התלמידים. אכן, "לא כרת הקב"ה ברית אלא על תורה שבעל פה", אך יש לא מעט השואלים באופן גלוי (ולצדם, כאלה השומרים את הדברים צפונים בלבם ונמנעים מלשאול, או מדחיקים אותם): "והלא יש כל כך הרבה בעיות גדולות בעולם, בתחום האמונה, המוסר, סבלם של בני האדם, גורלו של עם ישראל, וכי יכולים אנו להסתפק, ובמשך יום שלם, בשאלה האם "הפה שאסר" הוא מדין 'מיגו' או שזה דין מיוחד?".

יש המחפשים תשובה לשאלות מטרידות מעין אלה. הם מעיינים בספרים, שמים אזנם כאפרכסת לשמוע שיחות של משגיחים וראשי ישיבה, ומבקשים תשובה. לעתים, ברגעים של כנות אדם מגיע לידי מסקנה שהסוגיות הנלמדות בישיבה "אינן מדברות אליו" עוד, "עוברות מעל ראשו". מצב זה יוצר תסכולים, בעיות מצפוניות' ושאלות.

אכן, לזה שיודע ורוצה לשאול, רק השאלות יוכלו להביאו לדרך הנכונה. עליו לנסות להבין ולהתקרב לתורה דווקא על ידי אותם לבטים. לו הייתי אני ר' לוי יצחק מברדיטשב, סניגורם של ישראל, הייתי אומר: "ריבונו של עולם! ר' עקיבא איגר והגר"א אהבו את התורה עד כלות הנשמה, וכי חכמה היא זו? הנה, יש כאן ציבור של עשרות צעירים, בשנות העשרים לחייהם, שאין להם כל תשובה מהו הייחוד שב "שור שנגח את הפרה", ואף על פי כן הם לומדים ומשקיעים ראשם בלימוד סוגיות אלה".

ר' חיים ויטאל כותב שפעם אחת שאל את מורו ז"ל, האר"י הקדוש, "איך היה אומר לי שנפשי כל כך מעולה, הרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאינני מגיע לעקבו? ואמר לי: דע, כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק לפי הזמן והדור ההוא, כי מעשה קטן מאד בדור כזה שקול כמה מצוות גדולות שבדורות אחרים. בדורות אלה הקליפה גוברת עד מאד מאד לאין קץ, מה שאין כן בדורות הראשונים". לפי הזמן והדור ההוא. האר"י הקדוש הדגיש ש"הכל נמדד לפי הזמן". אכן, אם יש בדורנו צעירים העמלים ומשקיעים כל כוחם בלימוד התורה מבלי שיהיו בידם כל התשובות, הלא דבר גדול הוא!

ר' נחמן מברסלב לימדנו אמת גדולה. הירושלמי בריש תענית (פ"א, ה"א, סד, ע"א) אומר: אמר רבי יהושע בן לוי: אם יאמר לך אדם 'היכן הוא אלוהיך?', אמור לו: 'בכרך הגדול שברומי'.

ליואל פרנקנבורג ורות גודמן לרגל אירוסיהם, בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

"בכרך הגדול שברומי", לא פחות ולא יותר. הסביר רבי נחמן מברסלב: לעתים מגיע אדם להידרדרות רוחנית כה גדולה, עד שלא נותר לו אלא לשאול 'איה אלוהיך'? אין הוא מוצא עוד את הקב"ה. מורים לו חז"ל: וכי חושב אתה למצוא אותו במקום אחר? לא, אלא במקום שבו אתה מצוי - שם תשיג אותו. באותה דרגה תחתונה של "כרך גדול שברומי", שם תמצא את הקב"ה, ומשם תתחיל.

וכי יכולים אנו ל"דלג" על פני כמה דורות? אדם צריך להיות כן עם עצמו. יקר קורטוב של כנות ושל אמת מכל דבר אחר. לא רק בעיני הקב"ה יקרה היא כנות זו, היא גם מועילה יותר, אסור לטייח. קיימות כיום שאלות גדולות, ועלינו להתפלל כי נזכה לקבל במשך חיינו תשובה מלאה עליהן. העיקר הוא, כדברי ר' נחמן, להתחיל מן המקום בו אתה נמצא.