| קישורים |
|
| ||
|
עיון לעומת בקיאות בסוכה / אריאל ג'יאן שנינו במסכת סוכה (כח:): "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע" (פירש"י: להיות כל עיקר דירתו בה) וביתו עראי" וכן אמרו במשנה (שם כה.): "אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה" אם כן, גדרי החיוב של ישיבה בסוכה הם אכילת קבע ושינה אפי' כלשהי, ומכל מקום יש קיום של מצות סוכה גם בשאר הדברים שמקיים בסוכה[1]. הגמרא (כח:) מגדירה כיצד אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי: "ת"ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מנא הני מילי דת"ר תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה (פירש"י: סובר למודו ומחתכו על בוריו לעמוד עליו דהיינו שמעתא דאמוראי וסברא של טעמי משנה וברייתא מה טעם זה חייב וזה פטור זה אסור וזה מותר). איני והאמר רבא מקרא ומתנא (פירש"י: לקרות שבכתב ולשנות משניות הערוכות ושגורות בפה) במטללתא (פירש"י: בסוכה) ותנוי (פירש"י: הש"ס דהוא סברא לטרוח ולשנן וכן שמעתא דאמוראי שאינן באות אלא מכלל דקדוקי שהן למידין מתוך דברי משנה דמדמו מלתא למלתא) בר ממטללתא (פירש"י: אם ירצה דמצטער הוא ומצטער פטור מן הסוכה והאויר יפה לו להרחיב דעתו. קא סלקא דעתיה תינוי היינו משנן) לא קשיא הא במגרס (פירש"י: כלומר תרי גווני שינון הוו למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא צריך סוכה והיינו משנן) הא בעיוני (פירש"י: בר ממטללתא)" ואם כן, שיטת רש"י ברורה שאם אדם עוסק בבקיאות ומשנן הרי הוא עושה זאת בסוכה. לעומת זאת, עיון – כלומר, סברות התלמוד ודימוי דבר לדבר שצריך לטרוח – רשאי אדם ללמוד גם מחוץ לסוכה אם ירצה, שכן האויר שבחוץ מרחיב דעתו. וכ"ד הרי"ף (יג.) והרמב"ם (הלכות סוכה ה', ט). אולם הר"ח (כח: ד"ה מתנית') והריטב"א (כח: ד"ה ת"ר) בשם אית דאמרי והר"ן (יג. בדפי הרי"ף ד"ה גמ' ה"מ) בשם אית דאמרי כתבו איפכא דעיון ילמד בסוכה, והטעם שעיון זהו דבר הדורש קבע ולכן בסוכה. והנה פסק מרן בשו"ע (סי' תרלט סע' ד): "כל שבעת הימים קורא (ולומד) בתוך הסוכה. וכשמבין ומדקדק במה שיקרא (וילמוד, יכול ללמוד) חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו" ואם כן פסק כדעת רש"י הרי"ף והרמב"ם, שבקיאות שאינה דורשת ריכוז רב יש ללמוד בסוכה, אבל ניתן ללמוד עיון מחוץ לסוכה. ובבאה"ט (שם ס"ק יא) כתב שמכל מקום הכל לפי העניין, ועוד הביא מחלוקת באדם שצריך ספרים רבים ללימודו וטורח לו להעלותם לסוכה: דעת המג"א שיחמיר ויעלם לסוכה, ודעת הלבוש שאין צריך להעלותם לסוכה. לסיכום אכילת קבע ושינה אפילו עראי חייב לעשותם בסוכה, ושאר דברים טוב לעשותם בסוכה אך אינו חיוב, ולימוד תורה בבקיאות ילמד בסוכה ובעיון ילמד אף חוץ לסוכה, ומכל מקום הכל לפי העניין והעיקר הוא "יגדיל תורה ויאדירה". [1] עיין עוד בפסקי הרמב"ם (הלכות סוכה ו', ה-ו) שמבליט את החילוק בין אכילה ושינה לבין שאר הדברים שעושה בסוכה. |
||