דילוג לתוכן העיקרי

אהבת ד' | 'אהבת הדומים'

בפעמים הקודמות עסקנו באהבת ד' והצענו שתי התבוננויות המביאות לאהבה. בסיום דברינו בפעם הקודמת הזכרנו שעד כה עסקנו במדרגה המכונה בראשונים ואחרונים (ראה לדוגמא פלא יועץ, ערך אהבת ד') "אהבת ד' מחמת עצמו", כלומר מתוך התבוננות באהבה העצומה שד' אוהב אותו מתעורר האדם לאהבת ד'. היום, נעסוק באהבת ד' מסוג שונה, אהבה שבאופן עקרוני היא בדרגה גבוהה יותר, אבל דומה שכל אחד לפי עניינו יכול לקחת ממנה משהו.

"אהבת הדומים", כפי שמכונה מדרגה זו בפי הראשונים, מבוססת על כך שבני האדם באופן כללי מזדהים ומעריכים את העולם שהם חיים, ואילו עולמות שונים מעולמם זוכים לפחות הזדהות והערכה. כדוגמה לכך ניתן להביא את רמת הנקיון בהודו. יודעי דבר מספרים, שרמת הזוהמה בערי הודו בלתי ניתנת לתיאור, עד כד כך שהתחנה המרכזית הישנה בתל אביב יכולה להיחשב ברמת היגיינה של חדר ניתוח ביחס למקומות מסוימים בעיר ענקית כמו דלהי. סגנון חיים שכזה בוודאי שלא מעורר הערכה בקרבנו ולעיתים אף סלידה (יתכן, שיש כמה חברים "נאורים" בתוכנו שבשיחת סלון יוכלו לדבר על השוני בין התרבויות ועל כך שכל תרבות מעצימה ערכים שונים ולכן אין מה להזדעזע מהנורמה ההודית. אף על פי כן, דומה שדיבורים כאלה יפים לסלון הבית, אך כשיבואו למבחן המציאות קשה להאמין שהם יוכלו להישאר שווי נפש כלפי השוני התרבותי הזה). מאידך, מוסר העבודה המפורסם של היפנים מעורר הערכה, שלא לומר הערצה, אצל רבים מאיתנו. סביר מאד להניח שבהודו, או בחלקים מסוימים מדרום אמריקה, היפנים אינם זוכים ליחס דומה.

ההבדל נובע מ"אהבת הדומים" .כלומר, ישנה נטייה אנושית פשוטה להעריך ולאהוב את הדומה לנו.

כאשר אנו עוסקים באהבת ד', עניינה של "אהבת הדומים" היא, שככל שאנו קרובים ומזדהים יותר ויותר עם הערכים הא-לוהיים כך ממילא אנו נוטים יותר לאהוב את ד'. מאליו ברור שהבסיס לאהבה זו הוא תיקון המידות, למוד תורה וקיום מצוות. כלומר, ככל שאנו יותר חיים "חיים של תורה" ממילא אנו מבינים הבנה עמוקה יותר את דבריה ומזדהים יותר עם ערכיה, ומכאן הדרך לאהבת מקור התורה, מקור כל הטוב והתום, מקור כל היופי וההדר – סלולה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)