אין איסור חל על איסור

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

כריתות דף יד - אין איסור חל על איסור

הגמרא בדף יד עוסקת באפשרות להתחייב חטאות רבות על מעשה עבירה אחד. אפשרות זו מתקיימת כאשר איסור חל על איסור, והגמרא כאן עוסקת בהרחבה בכלל הקובע שאין איסור חל על איסור, ובתרחישים החורגים מכלל זה, ובהם מתאפשר לאיסור אחד לחול על איסור אחר (סיכום ברור ובהיר לגדרי איסור "כולל" ואיסור "מוסיף" - ראה בפירוש המשניות של הרמב"ם כאן).

ביסוד ההלכה הקובעת שאין איסור חל על איסור, העלה בשו"ת בית הלוי (חלק א סימן מד) שתי הבנות עקרוניות:

א. כאשר חפץ מסויים אסור באיסור כלשהו, לא יכול לחול בו איסור נוסף כלל וכלל.

ב. מבחינה עקרונית, שני האיסורים חלים יחד, אלא שבפועל ניתן לחייב רק על אחד מהם. האיסור השני מצוי ב"מצב המתנה" - הוא קיים, אך איננו בא לידי ביטוי בפועל.

בית הלוי מציע נפקא-מינה מעניינת בין שתי ההבנות. בגמרא במסכת יומא (דף פג) נאמר, שכאשר ישנו חולה המצוי בסכנת נפשות, והוא מוכרח לאכול מאכל אסור - יש לבחור במאכל שאיסורו הקל ביותר. כך, למשל, מוטב להאכיל את החולה נבילה, שאיסורה בלאו; ולא להאכילו חֵלב שאיסורו בכרת. על פי הבנתו הראשונה של הבית הלוי, אין כל הבדל בין מאכל שיש בו איסור אחד לבין מאכל שיש בו שני איסורים. סוף סוף, האיסור השני איננו חל כלל, ולמעשה נותר איסור אחד בלבד. ברם, על פי ההבנה השנייה חלים באותו מאכל שני איסורים נפרדים. אמנם, אין חייבים על שניהם, אולם העובדה שיש כאן שני איסורים שונים קובעת שמדובר על איסור חמור יותר, ולכן מוטב שאותו חולה מסוכן יאכל דווקא מן המאכל שיש בו איסור אחד בלבד.

התוספות בסוגייתינו (יד עמוד ב, ד"ה נשאת) מחדשים, שאיסור חמור חל על איסור קל. אישה ממזרת אסורה להינשא לאדם כשר מישראל, אך אם הפכה להיות קרובת משפחה שלו (כגון אשת אחיו), חל עליה האיסור החמור יותר - איסור ערוה. דומני, שסברה זו של התוספות תואמת את ההבנה השנייה שהציע בית הלוי. על פי הבנה זו, שני האיסורים מצויים יחד במערכת, ועל כן ניתן לחייב על החמור מביניהם, ובכך לפטור מן החיוב על האיסור הקל יותר. הלכה זו מקבילה לדין "קים ליה בדרבה מיניה": אדם עבר שתי עבירות, אך בפועל יענישוהו רק על העבירה החמורה מביניהן.

על פי ההבנה הראשונה של בית הלוי, האיסור השני איננו חל כלל ועיקר. אם כך, אף שמדובר על איסור חמור, סוף סוף החפץ כבר אסור באיסור אחד, שאיננו מותיר מקום לאיסור נוסף. גם כאן, ניתן היה להמחיש את הדברים לאור מושג הלכתי אחר, והוא המושג: "שבע ליה טומאה" (ראה מנחות דף כד). ישנם מצבים שבהם דבר מה נטמא בטומאה כלשהי, וטומאה נוספת לא תחול בו, שכן הוא כבר מלא בטומאה הישנה. כאן, כאמור, נראה שאין משמעות לחומרתו של האיסור הראשון או השני, וכאשר ישנו איסור שחל בפועל, לא יכול לחול איסור נוסף.

סוגיית אין איסור חל על איסור היא סוגיה מורכבת הדורשת ניתוח עדין של מושגים מופשטים, ואנו מקווים כי הדברים הנ"ל הטעימונו את טעם הסוגיה, שיש להרחיב ולהאריך בה עוד רבות.

הרב אביהוד שורץ