דילוג לתוכן העיקרי

בבא קמא | דף נב | מיגו בנזיקין

בעקבות המשנה העוסקת בכיסוי הבור מעלה הגמרא שאלה:

"כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים, ושכיחי גמלים, והתליע מתוכו, מהו?"

מה הדין באדם שאמנם פשע וכיסה את הבור כיסוי גרוע שאינו יכול לעמוד בפני גמלים, אך בסופו של דבר נפל שור לתוך הבור מכיוון שכיסוי הבור התליע, דבר שנחשב כאונס? האם אותו אדם יתחייב מכיוון שלגבי גמלים הוא פשע, או שמא יהיה פטור מאחר שבסופו של דבר הנזק נגרם שלא באשמתו?

התוספות (ד"ה ושכיחי גמלים) דנים באריכות בהשוואה בין מקרה זה לסוגיית תחילתו בפשיעה וסופו באונס, ומציעים לחלק בין הסוגיות בשתי דרכים:

א. ריב"א סובר שכאשר אין קשר ישיר בין הפשיעה לאונס דין תחילתו בפשיעה וסופו באונס אינו שייך כלל. כל הדיון הוא כאשר האונס נגרם מחמת הפשיעה, ולולא הפשיעה האונס לא היה מתרחש. לדוגמא, אדם שהניח את מעות חברו, שעליהם הוא התחייב לשמור, בצריף מעץ (מקום שנחשב לא שמור לגבי גנבים), ובסופו של דבר הכסף נשרף. אמנם מעשה האדם לא העלה את הסבירות לאיבוד הכסף, אך אם האדם היה מטמין את הכסף בקרקע בשביל לשומרו מגנבים – ממילא הוא גם לא היה נשרף. לעומת זאת, במקרה שלנו גם אם האדם היה שם כיסוי מעולה – בכל זאת הכיסוי היה מתליע, ולכן יש לחלק בין המקרים.

ב. ר"י מחלק באופן מציאותי בין המקרים: בסוגיא שלנו האדם כיסה את הבור באופן שכאשר גמלים עוברים עליו כיסוי הבור נעלם מיד, וממילא השוורים צריכים לראות את הבור ואינם אמורים ליפול לתוכו. באופן כזה, מסביר ר"י, גם תחילתו של המעשה הייתה באונס (שכן אין כאן כל פשיעה לגבי השוורים), וממילא לא שייך כאן דין תחילתו בפשיעה וסופו באונס.

נשאלת השאלה, אם כן, מדוע נחייב את בעל הבור על נזקי השוורים, הרי הוא לא פשע בהם כלל! מה טעמו ומהותו של אותו דין 'מיגו' שמנסה הגמרא להביא כאן?

חלק מן האחרונים (עיין בברכת שמואל סימן ו ס"ק ב ובשיעורי ר' דוד פוברסקי על אתר) מעלים הבנה שתפקיד כיסוי הבור אינו לשמור על הבור, אלא לבטל את מציאותו של הבור. כלומר – כאשר ישנו בור מכוסה ניתן להסתכל על המציאות הזו בשתי דרכים: אפשר לטעון שיש כאן בור עם כיסוי, ואפשר לטעון שאין כאן בור כלל, מאחר שכל מהותו של הבור הוא להיות פתוח, וממילא כאשר הוא מכוסה אין לו משמעות (בדיני נזיקין) כלל.

אם אנחנו מבינים שבור מכוסה כבר אינו מוגדר כבור, מסתבר שכאשר הכיסוי אינו טוב לאחד מבעלי החיים עדיין קיים כאן בור במציאות, וממילא ניתן לחייב את בעל הבור על כל סוגי בעלי החיים.

אם אכן נבין כך, יהיה פשוט יותר להבין את דברי השיטה מקובצת (על אתר), המחייב את בעל הבור שעשה כיסוי שאינו מועיל לגמלים גם במקום שבו לא שכיחי גמלים בכלל. השאלה האם יש גמלים אינה משנה דבר, מכיוון שהחיוב אינו נובע מאשמת הבעלים אלא מהעובדה שקיים כאן בור שכיסויו אינו מספיק טוב בשביל לבטל אותו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)