דילוג לתוכן העיקרי

לך לך | בחירת אברהם

קובץ טקסט

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך… (בראשית י"ב, א)

היחס בין פסוק זה לפסוק בסוף הפרשה הקודמת דורש ביאור: ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט… ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם (שם י"א, לא)

למה מצוה הקב"ה את אברהם ללכת לארץ כנען אם ממילא היה בדרכו לשם? ואם משפחת תרח החליטה להישאר בחרן, מדוע בכלל מספרת לנו התורה על כך? איזו משמעות יש לזה?

שאלה זו עומדת בבסיס מח' ראב"ע והרמב"ן בפתיחת פרשתנו. ראב"ע כותב שהציווי "לך לך" נאמר לאברהם עוד בהיותו באור כשדים. אמנם הציווי כלל גם את היציאה מבית אביו, אך הקב"ה איפשר לתרח ללכת עמו משום שידע שתרח לא ימשיך אחרי הגיעו לחרן. הוכחה לראב"ע ניתן למצוא בפסוק :

"אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים…" (שם ט"ו, ז)

הרמב"ן (שם י"ב,א) דוחה גישה זו וטוען, בין השאר, שאם אכן היה כדברי ראב"ע היתה התורה מתארת לנו את יציאת אברהם מאור כשדים בעקבות הציווי ואת הצטרפותו של תרח לאברהם, ולא כלקיחת תרח את אברהם. במקום אחר הוא מסביר ש"הוצאתיך" מתייחס לנס שעשה לו הקב"ה כשהוציא אותו מכבשן האש באור כשדים.

קושי נוסף עולה ממה שנאמר בספר נחמיה:

אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם (ט', ז)

משתמע מכאן שהוצאת אברהם מאור כשדים היתה שלב חשוב ומרכזי בבחירתו.

על הציווי "לך לך" ניתן להקשות מכיוון נוסף. במשך עשרים דורות לא דיבר הקב"ה עם איש מלבד נח. נח היה צדיק ומצא חן בעיני ה' ולכן הקב"ה דיבר אתו. שאר העולם כנראה לא היו מספיק צדיקים ולכן הקב"ה לא דיבר איתם. לפתע פונה הקב"ה לאברהם ומדבר איתו. מי זה בכלל אברהם? במה זכה שהקב"ה דיבר אתו? מדוע לא מסופר לנו מאומה על מעשיו?

הקושיה מתעצמת כשמסתכלים על תוכן הציווי. הקב"ה מבטיח לאברהם שיעשה אותו לגוי גדול, שיברך אותו ויגדל את שמו וכו', אולם אינו דורש ממנו לבצע שום דבר (למעט ההליכה לא"י). האם אין הוא צריך לקיים מצוות כלשהן? וכי שכר רב זה מגיע לו בחינם?

על שאלות אלו עונה המהר"ל בנצח ישראל (פרק י"א). הוא מסביר שבנקודה זו נבחר עם ישראל מכל האומות - הקב"ה בחר באברהם ובזרעו אחריו. אילו היה נאמר שהקב"ה בחר באברהם בגלל צדקותו, היינו חושבים שבחירת עם ישראל תלויה במעשיו. ואילו היה הקב"ה מתנה את נתינת השכר לאברהם במצוות שהוא צריך לקיים, היינו חושבים שהקשר בין עם ישראל לקב"ה תלוי בזה שיקיים מצוות. הקב"ה רצה להראות שאין הדבר כן, וכי בחירת עם ישראל איננה תלויה במעשיו. גם אם יבוא דור בו עם ישראל לא יקיים מצוות כלל, לא תיבטל הבחירה שלו, ולא יוכל עם ישראל להתנתק מהקב"ה. בחירת עם ישראל היא נצחית ואיננה תלויה בדבר.

נחזור כעת לשאלה בה פתחנו - הרי אברהם ומשפחתו תכננו ללכת לארץ כנען עוד לפני הציווי? - היתה זו יד ה' שגרמה לכך שרצו ללכת לארץ כנען כפי שהקב"ה רצה. הם כלל לא ידעו שהקב"ה מכוון אותם לשם. הקב"ה בחר באברהם ובזרעו אחריו ורצה שיגיעו לארץ ישראל ויחיו בה, ולכן סידר את המאורעות כך.

הפסוק בנחמיה שראינו קודם אומר:

אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים… וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני…

יש כאן שני יסודות חשובים בעניין בחירת אברהם ועם ישראל: הקב"ה הוציא את אברהם מאור כשדים מבלי שידע שהקב"ה הוא זה שמוליך אותו, והקב"ה כרת עמו ברית בעניין ארץ ישראל. למעשה כל התורה באה לספר איך התיישב עם ישראל בארץ ישראל וחזר אליה לאחר גלות ממושכת.

רש"י בתחילת פרשת וישב כותב:

"אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה... פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה. כל גלגולי סבתם לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם..." (ל"ז, א)

ישנם, אם כן, שלושה יסודות חשובים בעניין בחירת עם ישראל:

1) הבחירה איננה תלויה במעשי עם ישראל.

2) ארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהבחירה.

3) יד ה' מכוונת את עם ישראל מבלי שידע.

לאורך ההיסטוריה, אפשר היה לראות איך הקב"ה כיוון את עם ישראל לארץ ישראל. אגב, ממעשה לוט אפשר ללמוד שישיבת עם ישראל בארץ ישראל תיתקל בקשיים - היא נתקלה בקשיים מההתחלה וכך המצב המשיך לאורך הדורות, אולם בסופו של דבר עם ישראל יתגבר כפי שהיה בעבר.

 


השיחה נאמרה בליל שבת קודש פרשת לך-לך תשנ"ו וסוכמה ע"י מתן גלידאי.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)