דילוג לתוכן העיקרי

בימים ההם אין מלך בישראל

שני תיאורים מאפיינים את ספר שופטים ועוברים לאורכו כבריח התיכון: האחד - הורשת הארץ, או ליתר דיוק - אי הורשת הארץ, "ולא הוריש את יושבי הארץ"; והשני - "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". אם נבחן את מבנה הספר, נמצא שבפרקיו הראשונים מודגש מאוד תיאור אי-הורשת הארץ, ואילו לקראת סופו של הספר מודגש יותר התיאור השני - חסרונו של המלך והאנרכיה שהשתררה. האם יש קשר בין שני התיאורים הללו?

בראשית הספר, בחלק העוסק בהורשת הארץ וחלוקתה ומהווה חיבור בין ספר יהושע לשופטים, מודגשות שתי נקודות: האחת - השבטים נלחמו לבד, כשבט הכובש את נחלתו, ולא כחלק מֵאומה היורשת את ארצה ("ויאמר יהודה לשמעון, עלה איתי בגורלי ונלחמה בכנעני, והלכתי גם אני אתך בגורלך"); והשנייה - השבטים לא הורישו את כל הנחלה המגיעה להם, אלא הסתפקו בשטח מחייה קטן יותר ובלבד שלא יצטרכו להילחם עם יושבי הארץ. דומה ששתי העובדות קשורות זו בזו: כיוון שכל שבט נלחם בגפו, ועם ישראל לא כבש את הארץ כלאום, לכן הם לא טרחו להוריש את כל הארץ והותירו חלקים רבים לא-כבושים. מסתבר, שהשבטים לא התייחסו לירושת הארץ כהגשמת החזון של הבטחת ה' לאבות - "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" - וככיבוש נחלת ה', אלא ככיבוש טריטוריה שבה יוכלו לחיות ולתקוע יתד לבניין שבטם ומשפחותיהם. ייתכן שאת תחילתו של תהליך זה ניתן לזהות כבר אצל שניים וחצי השבטים, שביקשו ממשה לגור בעבר הירדן ולא להיכנס לארץ משום שתנאי עבר הירדן היו טובים לנכסיהם. תופעה זו - היא שהביאה את השבטים להימנע ממלחמה כללית ביושבי הארץ, ולתת לכל שבט 'להסתדר' עם הכנענים היושבים באזורו.

ייתכן שכך יש להבין את דברי המלאך לעם, המובאים בפרק ב' מספר שופטים:

"וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים, וַיֹּאמֶר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי - מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם".

לכאורה, דברי המלאך תמוהים: מה הקשר בין יציאת מצרים לבין הורשת הארץ? אם רצה המלאך להוכיחם על שלא הורישו את יושבי הארץ, די היה לו להזכיר את ציווי ה' "וְאַתֶּם לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן"! לאור הסברנו, דברי המלאך מובנים: המלאך מדגיש לעם שהגעתם לארץ אינה רק ביאתם האישית של השבטים והזדמנות למנוחה עבור העם העייף והיגע מן הדרך, אלא הגשמה של תהליך לאומי ארוך ומשמעותי, המתחיל בבחירת ה' בישראל וביציאת מצרים - "אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם". המלאך מדגיש שהארץ אינה סתם ארץ, אלא "הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם".

לאו זאת, ייתכן שגם חתימת הספר - "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" - מדגישה את אותה נקודה. אופייה של התקופה חסר זהות לאומית, וכביטוי לכך - חסר שלטון מדיני המאחד את העם סביב אידיאולוגיה ודגל משותפים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)