דילוג לתוכן העיקרי

בבא מציעא | דף קה | שותפות עסקית ופירוקה

בריש דף קה ע"א רבא פוסק ששותף אינו יכול לפרק את השותפות ללא הסכמת חברו, כי הלה יכול לטעון שהפירוק יסב לו הפסד שכן "מזלא דבי תרי עדיף".

הרי"ף (סג ע"א מדפיו) מביא כי יש מן הגאונים שדחו את המימרה של רבא מהלכה, אף שלא מצינו בגמרא מי שחולק עליה בפירוש. הנימוק לצעד יוצא דופן זה הוא ש"אין לדבר סוף": לפי דינו של רבא, נמצא כל שותף כבול לחברו עד עולם.

הרי"ף עצמו טען שלא ניתן לדחות את דברי רבא ללא ראיה מוצקה, ועל מנת להסביר את כוונת המימרה, הקשה עליה ממימרה אחרת של רבא. במסכת גטין (לא ע"ב) רבא קובע כי בחלוף התקופה המיוחדת למכירת המוצר (דהיינו ב'סוף העונה') ניתן לפרק את השותפות. הנה כי כן, טוען הרי"ף, גם רבא מודה שמותר לפרק שותפות. כיצד, אם כן, יתיישבו שתי המימרות? הרי"ף מסביר שיש לבחון כל מקרה לגופו: אם צפוי שפירוק השותפות יגרום הפסד או ימנע רווח - אין לפרקה; אם אין צפוי רווח נוסף, הפירוק מותר.

בעל המאור על אתר טוען כי אין צורך לדקדוקיו של הרי"ף, ולדעתו (המבוססת על גִרסה שמצא "במקצת נוסחאות מדוקדקות ומוגהות") יש להבחין בין שני סוגים של שותפות. כשכל אחד מהשותפים הביא ממון משלו, הוא רשאי לקחתו עם הרווח בכל עת שירצה. השותפות שאסר רבא לפרק היא שותפות של שניים שקיבלו עסקה מממונו של אדם שלישי: במקרה כזה אין אחד הצדדים יכול לפרק את השותפות ולקבל את הרווח המגיעו, שכן הרווח הזה כלל אינו שלו עד בוא העת המיועדת לחלוקה. אבל בשותפות רגילה הממון והרווח שייכים, לדעת בעל המאור, לשני השותפים, ועל כן יכול כל אחד מהם לפרוש בכל שעה שירצה, גם אם הדבר יסב לעמיתו הפסד או ימנע ממנו רווח.

נראה שהמחלוקת בין בעל המאור ובין הרי"ף משקפת שתי הבנות שונות של שותפות עסקית. בעל המאור סבר שכל שותף נותר בעלים על המחצית שלו, אלא שבעת שהוא עובד עבור השותפות הוא נחשב כמי שעובד גם עבור חברו. לכן כשם שפועל יכול לחזור בו בחצי היום, כך רשאי השותף לחזור בו מהתחייבותו לעבוד עבור חברו וליטול את ממונו בכל עת שירצה.

הרי"ף, לעומת זאת, ראה את ממון השותפים כיחידה עצמאית המשועבדת לשותפות. אמנם הבעלות על חצי השווי מקנה לכל אחד מהשותפים את הזכות העקרונית ליטול את חציו ולפרק את השותפות. אך מאחר שהממון משועבד לעִסקה המשותפת, קודם השעבוד בפועל לזכות בכוח שיש לכל אחד מהשותפים, ולכן כל עוד מתקיים קשר ממוני בין חלקי העִסקה, ונטילת אחד מהם תגרום הפסד לשני, אין ליטול אותו.

עוד בעניין פירוק שותפות בדף היומיומי למסכת בבא בתרא דף יא; וראה גם שם דף מב.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)