דילוג לתוכן העיקרי

ברכת הלבנה

ברכת הלבנה

"כל המברך על החודש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה" - כך קובעת הגמרא בסנהדרין (מב ע"א). פעם בחודש, עת מתחדשת הלבנה, יכול יהודי לקבל פני שכינה.

 

תופעות רבות בטבע מבוססות על רעיון המחזוריות: היום והלילה, עונות השנה, הגאות והשפל. חז"ל תקנו ברכה מיוחדת להתחדשות הלבנה, שכן מבין כל הכוכבים, דווקא הלבנה מבטאת את הקשר שבין כנסת ישראל לקב"ה, ולכן המברך על הלבנה הוא כ"מקבל פני שכינה".

 

וכך אנו אומרים בברכת הלבנה: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה". הלבנה מקבלת את אורה מן השמש, כשם שישראל מקבלים את אורם וסגולתם מהקב"ה. המדרש מספר שהלבנה חטאה בבריאת העולם, ולכן גזר עליה הקב"ה שתיפגם, אולם לעתיד לבוא הקב"ה עתיד להשלים את חסרונה. כך גם ישראל, שנמצאים בגולה וקרנם ירודה, הקב"ה עתיד להרימם ולהשלים פגימתם.

 

הגמרא במסכת סופרים פ"כ כותבת שטוב לומר את ברכת הלבנה במוצאי שבת, כאשר האדם מבושם מן השבת. הפוסקים הוסיפו שקידוש הלבנה צריך להיאמר בשמחה ובטוב לבב, בדומה לשמחת הנישואין, שכן הברכה היא מעין קבלת שכינה והתקשרות בין כנסת ישראל לקב"ה. הרמ"א (תכ"ו, א) כותב שלאחר י' בחודש - אין ממתינים למוצאי שבת, אלא צריך האדם לברך ברגע הראשון שהוא רואה בו את הלבנה.

 

לשיטת השו"ע (תכ"ו, ד) אין לברך את ברכת הלבנה אלא לאחר שבעה ימים מיום המולד, וכן נהגים הספרדים. ראוי לציין ששיטה זו מקורה בחכמי הסוד, והיא סותרת את דברי הראשונים. אחרוני אשכנז חזרו לשיטת הראשונים, ופסקו כי החל משלושה ימים לאחר המולד ניתן לברך על הלבנה, שכן אז כבר צורתה ניכרת וניתן להנות מאורה.

 

סוף זמן ברכת לבנה הוא חמישה עשר ימים לאחר המולד, שכן זהו סוף זמן התחדשותה. כדי לחשב את המועד המדוייק של סוף זמן קידוש הלבנה, יש ליטול את זמן מחזור הלבנה השלם ולחלקו בשתיים. כך, לדוגמא, אם מולד חודש סיוון חל ביום ה', שעה אחת, 29 דקות ו-14 חלקים, אזי ניתן לקדש את הלבנה עד ליל יום ו', ט"ו בחודש, בשעה 19:30. מי שאין עיתותיו בידו לעשיית החישוב, יכול למצוא את סוף זמן ברכת הלבנה בלוחות המנהגים השונים (לוח ארץ ישראל, היכל שלמה וכד').

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)