דילוג לתוכן העיקרי

גיטין | דף נג | היזק שאינו ניכר

המשנה בסוגייתנו קובעת:

"המטמא והמדמע והמנסך, בשוגג – פטור, במזיד – חייב".

האמוראים נחלקו בהבנת הדברים: לדעת חזקיה "היזק שאינו ניכר שמיה היזק", ואילו לדעת רבי יוחנן "היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק" ואינו בגדר "מכה בהמה ישלמנה" (ויקרא כד, כא), ולכן חיובם של המזיקים שבמשנה הוא מתקנת חכמים ולא מן התורה. הגמרא מביאה את דבריו של רב פפא, המוכיח ממסכת בבא קמא שאם אדם גזל דבר מה ולאחר מכן נאסר החפץ הגזול בהנאה או ששוויו השתנה, הגזלן אינו צריך להחזיר את שווי הממון אלא אומר לנגזל 'הרי שלך לפניך'. מדין זה עולה שהיזק שאינו ניכר אינו נחשב להיזק.

התוספות (ד"ה גזלן) הקשו על כך: כיצד מדמה רב פפא דין אדם שהזיק בידיים לדין גזלן, שהנזק שגרם נעשה באופן עקיף? הרי בנזק שנעשה מאליו יכול הגזלן לומר 'הרי שלך לפניך' אפילו כאשר הנזק ניכר, כגון פירות שהרקיבו מקצתן! בעלי התוספות מתרצים שאם היזק שאינו ניכר הוי היזק, הוא נחשב כאילו היה ניכר, ולכן הגזלן קונה את החפץ הגזול בשינוי. אפשר להסביר את דברי בעלי התוספות באופן נוסף, ולומר שהיזק שאינו ניכר יוצר שינוי בחפץ עצמו.

אולם עדיין יש לברר מדוע יש הבחנה בין נזק של גזלן, היכול לומר 'הרי שלך לפניך', לנזק רגיל שנעשה בידיים, אשר לגביו אי אפשר לומר 'הרי שלך לפניך'.

אפשר להשיב על כך על פי דבריו של הטור (חושן משפט שנג), שכתב שאם נעשה שינוי בלא 'שינוי שֵׁם' יכול הגזלן לומר לנגזל 'הרי שלך לפניך'. אם כן, לפי התוספות אכן נעשה שינוי בחפץ, אך אין זה שינוי שם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)