גיטין | דף עד | בידה לקיים
הברייתא המובאת בסוגייתנו עוסקת בבעל שהתנה את גירושי אשתו בקבלת סכום כסף:
"הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז – אף על פי שנקרע הגט או שנאבד מגורשת, ולאחר לא תנשא עד שתתן".
הברייתא קובעת שהאישה מותרת להינשא רק לאחר שתשלם את הכסף, כדי שלא תינשא ולאחר מכן תימנע מלשלם, ונמצא שהיא עדיין נשואה לבעלה הראשון.
הטור (אבן העזר קמ"ג) כתב שאם האישה עברה על הוראה זו, בעלה השני חייב להוציאה, משום שהיא ספק אשת איש. אולם לכאורה עדיין בידה של האישה לקיים את התנאי, ומדוע עלינו לדרוש מהבעל להוציאה במקום לדרוש ממנה שתקיים את התנאי?
גם העולה מסוגייתנו, שיש לחשוש לאי־קיום התנאי, סותר לכאורה את דברי הגמרא להלן (פד ע"א), הקובעת שכאשר התנאי אינו תלוי באישה היא אינה מגורשת, ומשמע שאם היה מדובר בתנאי שבידה לקיימו היה מותר לה להינשא אפילו קודם קיום התנאי.
ואכן הרשב"א (פד ע"א ד"ה תניא) הסביר שכאשר ביד האישה לקיים את התנאי הבעל השני אינו חייב להוציאה (ואפשר שהם אסורים בתשמיש מדרבנן עד קיום התנאי): לכתחילה עליה להימנע מלהינשא קודם קיום התנאי, אך אם עשתה כן – לא תצא.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)