גיטין | דף פב | לא נתגרשה אלא מאישה

לדעת רבי אליעזר, הפסוק "וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ" (ויקרא כא, ז) מלמד שגם אישה שנתגרשה מבעלה ולא הותרה לאחרים נפסלת מלהינשא לכוהן. אם כן, פעולת הגט באה לידי ביטוי בשני אופנים – ניתוק הקשר בין הבעל לאישה ("ספר כריתות") והתרת האישה להינשא לאחרים – ומשמעותו האחת של הגט יכולה להתקיים גם בלא השנייה (וכן אפשר לקיים את ההיתר לאחרים באופן חלקי, וכך האישה יכולה להיות מותרת לכל העולם חוץ מפלוני), כפי שעולה מדברי רש"י בסוגייתנו (ד"ה אלא):

"דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה, ומדפוסל לכהונה אלמא גט הוא, והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה מותרת לאחרים".

רבי יוחנן מוסיף שאין הבדל בין דין הגט לעניין פסול לכהונה ובין דינו ביחס להלכות אחרות, ומכאן שאישה שנתגרשה מבעלה בלא היתר לאחרים פטורה מייבום.