גיטין | דף פט | אין אישה מעיזה פניה בפני בעלה
חזקה מוכרת בהלכה קובעת ש"אין אישה מעיזה פניה בפני בעלה", ולכן אישה הטוענת כלפי בעלה "גרשתני" נאמנת, ויכולה להינשא לאחר. במסכת כתובות (כג ע"א) נאמר שהאישה רשאית להינשא אף אם הטענה לא נאמרה בפני הבעל ממש, והביטוי "בפני בעלה" משמעו כשהיא מוחזקת כנשואה.
אולם הראשונים הקשו על כך: משנה מפורשת קובעת "ואם יש עדים שהייתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת", ומשמע שנאמנותה של האישה מוגבלת למקרה שבו טענתה נאמרה בפני בעלה ממש. לכן הסבירו בעלי התוספות שכוונת הגמרא היא שאם האישה כבר נישאת – בדיעבד לא תצא, משום שהיא נאמנת.
בסוגייתנו מופיעה הרחבה לדין זה:
"אמר רב הונא: אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר – מקודשת, מדרב המנונא, דאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה גירשתני – נאמנת, חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה".
רב הונא עשוי לקבל את עמדתו של רב המנונא ש"חזקה אין אישה מעיזה פניה" דווקא בפני בעלה, ואם הקידושין היו שלא בפני הבעל – היא צריכה גט מן השני רק לחומרא, אך הוא עשוי גם לסבור שקבלת הקידושין מכילה עזות המוכיחה את נאמנותה של האישה גם אם נעשתה שלא בפני הבעל (ראו רש"י ד"ה מקודשת, ושולחן ערוך אבן העזר יז, ב).
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)