סנהדרין | דף עג | דין רודף

דף עג עוסק בדין רודף. זוהי סוגיה רחבה ביותר, ורבו הדיונים בפרטיה ובגדריה. כאן נציין בקצרה לדברים אחדים בלבד.

ראשית חכמה, יש לעמוד על מחלוקת ראשונים יסודית בביאור המשפט הפותח את המשנה:

"ואלו הן שמצילין אותן בנפשן".

הנפש שעליה מדברת המשנה היא נפשו של הרודף, שמותר להרגו. אך מה פירוש "מצילין אותן"? רש"י על אתר כתב:

"ואלו שמצילין אותן – מן העבירה".

לדעתו, גם כאן מדובר ברודף: מצילים את הרודף מן העבֵרה אפילו במחיר נפשו.

התוספות על אתר (ד"ה להצילו) הציעו פירוש אחר:

"משמעות הלשון שמצילין הנרדף בנפשו של רודף".

נראה שפירוש זה מבוסס בעיקר על המילה "מצילין": המשנה עוסקת באדם שמאיימים לרצחו או בנערה המאורסה שמאיימים לאונסה, והמונח הצלה מתאים לחילוצם מן המצר. אמנם למסקנה דחו התוספות פירוש זה, אבל היו ראשונים שקיבלו אותו.

שאלה פרשנית זו עשויה לגעת גם להבנת יסוד הדין. המשנה מציינת שני מקרים של רודף: מי שעומד לרצוח את חברו, ומי שעומד לעבור על איסור עריות שיש בו משום פגיעה בזולת (למעט רודף אחר בהמה לרבעה). ואולם, בברייתא המובאת בגמרא מצאנו דעות נוספות, המתירות לפגוע גם במי שמתכוון לעבור עברה שאין בה משום פגיעה בזולת, כגון חילול שבת או עבודה זרה. דעות אלה הולכות בוודאי בדרכו של רש"י, שממקד את דין רודף בהצלת הרודף עצמו מן העבֵרה. אבל במשנה עצמה בולט בעיקר ממד ההצלה, אשר קיים, כאמור, רק כשהרודף מאיים לפגוע באדם אחר.

ביטוי נוסף להבחנה בין הצלת הרודף מן העבֵרה לבין הצלת הנרדף מצוי בדיון בגמרא ובראשונים בדין קטן רודף. בדף עב ע"ב מפורש שגם קטן בן יומו עשוי להיות רודף (אלא אם כן מדובר בעובר שיצא לאוויר העולם והוא מסכן את אמו, שאין להרגו כי "משמיא קא רדפי לה" [סוגייתנו היא גם סוגיית מפתח בדיונים הנרחבים בפוסקים בענייני הפלות, ואין כאן המקום להאריך בזה]). קטן אינו בר חיובא ואינו בר עונשין, ולא שייך להצילו מן העבֵרה; העובדה שדין רודף נוהג בו מלמדת אפוא שהמוקד של דין זה בהצלת הנרדף.

אלא שנחלקו הדעות בדין קטן לעניין הדין השני שבמשנה: רודף אחר נערה המאורסה. המנחת חינוך (מצוה תר אות ח) כותב שקטן מבן תשע ומעלה (שביאתו ביאה) יכול להיות רודף לכל דבר גם לעניין זה, ויש לפגוע בו. אבל אחרונים רבים (המצוינים בהערת השוליים במהדורת מכון ירושלים) חלקו עליו וקבעו שאמנם בהלכות רוצח ניתן להגדיר קטן כרודף מחמת פיקוח נפשו של הנרדף, אך בעריות אין קטן יכול להיחשב רודף. מסתבר שאותם אחרונים הבינו כי עניינו של דין רודף אינו רק בהצלה, אלא גם בענישת הרודף, ולכן מי שאינו בר עונשין, אין לו דין רודף.

לסיום נזכיר שאתמול העלינו שאלה דומה בהבנת דין בא במחתרת: האם הריגת החותר, כל עניינה להציל את בעל הבית, או שמא יש בה גם ממד של דין וענישה.