דילוג לתוכן העיקרי

דישת עגבניות שרי בשבת

כיום, נמכרים בשווקים עגבניות שרי המחוברות עדיין לענף שלהם. האם מותר להפריד את העגבנייה מהענף בשבת? ראשית נקדים שכל דברינו להלן אמורים רק בירקות, בפירות ובענפים המנותקים מהקרקע. כאשר הענף מחובר לקרקע - אסור לנתק את הצמח ממקום גידולו משום מלאכת "קוצר".

אחת מל"ט מלאכות השבת היא מלאכת "דש". בפשטות, דישה היא פירוק האוכל מבית הגידול שלו (כגון: פירוק גרעין התבואה מקליפתו), ולכן לכאורה צריך היה לאסור את פירוק העגבנייה מהענף. אלא שכלל גדול קבעו לנו האחרונים (ה"אגלי טל" ועוד): הדישה היא 'מלאכת שדה', ולא 'מלאכת בית'. המדד המשמש אותנו לקבוע אם הפרדה מסויימת נחשבת לדישה הוא צורת השיווק של הפרי: אם הפרי משווק מחובר לעליו - הפרדתו מהם אינו נחשבת לדישה, ואילו אם הפרי משווק ללא העלים - ההפרדה בין הפרי לעלים נחשבת לדישה. לכן, כיוון שרגילים לשווק עגבניות שרי כאשר הן מחוברות לענף - אין בהפרדתן איסור דישה, והדבר מותר בשבת.

אדם שיש בביתו תפוז המחובר לענף שלו - האם מותר לו להפריד ביניהם? הרמ"א בסימן של"ו מתיר זאת במפורש, אך לדברינו הדבר קשה: הלא תפוזים משווקים כאשר הם מנותקים מהענף, ומדוע ניתוקם אינו נחשב לדישה? נראה, שהסיבה לכך היא שדישה כלל אינה שייכת בתפוזים. כאשר אנו בוחנים אם הפרדת פרי מסויים אסורה משום דישה, עלינו לבדוק מהן הפעולות הנעשות באותו פרי בשדה, לפני שיווקו לצרכן. כאשר הפרדסן קוטף את התפוזים מעץ התפוזים, הוא מבצע רק פעולה אחת: קיטוף התפוזים. פעולה זו נחשבת לקצירה, ואין פעולה נוספת הנעשית בתפוזים אחר כך. לכן, פעולת הדישה אינה קיימת בתפוזים כלל, וממילא מותר להפריד תפוז מהענף שלו.

לעומת זאת, ישנם פירות שהאיכר מבצע בהם שתי פעולות בשדה. דוגמא לפרי מעין זה היא התמר, ולכן הגמרא בשבת עג ע"ב (לפירוש רש"י) אוסרת להפריד תמר מהאשכול שלו. מגדל התמרים, כאשר הוא גודד את תמריו, מבצע בהם שתי פעולות: קוטף את האשכול מהשיח (מלאכת "קוצר") ומפריד את התמרים מהאשכול (מלאכת "דש"). לכן, כאשר יש לאדם אשכול תמרים בביתו - אסור לו להפריד ממנו את התמרים בשבת, כיוון שפעולה זו נעשית בד"כ בשדה אחרי מלאכת הקצירה, ולכן היא נחשבת לדישה.

לפי דברינו, ברור שתמרים צהובים, המשווקים בשוק לעיתים כאשכולות - מותר להפריד אותם בשבת, כשם שמותר להפריד עגבניות שרי מהענף שלהן, שהרי זוהי דרך שיווקם הרגילה. ראוי להוסיף שאיסור הפרדת התמרים מהאשכול הוא רק לשיטת רש"י, ואילו התוספות הסבירו שהגמרא אסרה לקלף את התמרים, ולא להפריד אותם מהאשכול. כמו כן, ראוי לציין את שיטת הרשב"א, שדישה לאלתר מותרת, ולכן כאשר מתעורר ספק מהי דרך השיווק הרגילה של פרי מסויים - ניתן להקל ולדוש אותו לאלתר, סמוך לסעודה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)