דילוג לתוכן העיקרי

מעילה | דף ו | זריקת הדם

 

בסוגייתנו הגמרא מנסה להוכיח שהוצאת בשר מידי מעילה תלויה בהיתר אכילה, לשם כך מובאת ראיה מהברייתא שעוסקת בבשר קדשי קדשים שנעשה פיגול:

"תא שמע, ר"ש אומר: יש פיגול שמועלין בו, ויש פיגול שאין מועלין בו; כיצד, לפני זריקה - מועלין, לאחר זריקה - אין מועלין".


מוכח שברייתא זו עוסקת בקדשי קדשים מכך שנאמר בהמשך דבריה שמועלים בבשר לפני הזריקה; דבר זה מתקיים רק בבשר קדשי קדשים ולא בבשר קדשים קלים. דהיינו, זריקת הדם מביאה את האימורים של קדשים קלים לכלל מעילה ובקדשי קדשים זריקת הדם מוציאה את הבשר מכלל מעילה.

רש"י (ד"ה כיצד) כותב שהמציאות המדוברת היא כזו שבשני המקרים הדם לן קודם שנזרק:

"הדם כגון שנתקבל היום ולא נזרק עד למחר אם אכל הבשר לפני זריקה מועלין בו אכלו לאחר זריקה אין מועלין בו דסבירא ליה לר' שמעון זריקת לן מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר קתני מיהת לפני זריקה מועלין בו מאי לאו דהוה שהות ביום למיזרקיה דאי בעי זריק ואף על גב דנתקבל בכוס לא נפיק מידי מעילה עד לאחר זריקה ולהכי לפני זריקה מועלין בו הואיל ועדיין לא נזרק הדם לא היה בו שעת היתר ושמע מינה היתר אכילה שנינו".


דהיינו, אם הדם לן והבשר נאכל לפני שנזרק הדם הייתה מעילה, ואילו אם הבשר נאכל לאחר שנזרק הדם, על אף שהאכילה לא הייתה כדין מכל מקום לא הייתה מעילה. לפי זה הסביר רש"י שלדעת רבי שמעון זריקת לן מוציאה מידי מעילה כנגד דברי הברייתא לעיל (דף ד עמוד ב) בה נאמר שאין הזריקה מועילה להוציא את הבשר מידי מעילה.

רבנו גרשום (ד"ה לן לפני זריקת הבשר) מבין את הסוגיה באופן שונה וכותב שאם לן הקרבן קודם שנזרק הדם אז מועלין בבשר. דהיינו, אם שקעה החמה קודם שנזרק הדם מועלים בבשר משום שהדם נתמעט מדין מעילה. לפי זה יש מעילה גם קודם שנזרק הדם וגם לאחר שנזרק הדם. ואם לן הקרבן לאחר זריקת הדם אין בו מעילה משום שהוא כבר הותר לכהנים באכילה.

לפי דברי רבנו גרשום, רבי שמעון חולק על רב גידל בזריקת פיגול ולדעתו זריקת הדם מוציאה מידי מעילה כפי שנאמר בברייתא שבהמשך. ואילו בזריקת לן, גם רבי שמעון מסכים שהיא לא מוציאה מידי מעילה כפי שנאמר לעיל בברייתא (דף ד עמוד ב) והחילוק הוא כפי שנאמר בגמרא בין פסול ממשי לפסול מחשבתי ( ראה בעיון לדף ד ).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)