דילוג לתוכן העיקרי

היחס בין התורה למצוות

בסוף פרק א של נתיב התורה דן המהר"ל בשאלה מה קודם למה האם המצוות או התורה ומבחין בין שאלה זו לשאלת הגמרא בקידושין דף מ ע"ב: מה גדול ממה? תלמוד או מעשה. המהר"ל מציג הסתכלות מורכבת לפיה אע"פ שתלמוד גדול ממעשה אין זה סותר את הכלל שיש להקדים במצבים מסויימים עשיית מצווה על פני תלמוד תורה. נשתדל לבאר את הדברים באופן שיציג כיצד שני חלקי הסותר משמשים יחדיו.

תחילה המהר"ל קובע שאין לשים את התורה והמצוות על אותה הסקלה. מחד, התורה מהווה תשתית רוחנית לכל המציאות ואיננה חלק מן המציאות הפיזית שבעולמנו לכן לא ניתן ליצור כל ממד של השוואה בינה לבין כל דבר אחר שנמצא תחת ממדי הזמן והמקום. מבחינה זו התורה הינה חכמת ה' הצרופה מכל סיג גשמי שהרי קדמה להיווצרותו. ר' עקיבא בגמרא קידושין הנ"ל מפרט שלושה דברים להם קדמה התורה: חלה, תרו"מ ויובל. המהר"ל מבאר שאלו שלושה דברים המהווים סמלים לשלושת העולמות: עשיה יצירה בריאה להם קדמה התורה. עולמות אלו נחלקים בשל רמת המורכבות הפיזית שלהם כאשר האחרון שבהם מצביע על רמת התפשטות רוחנית הגבוהה מכולם ובכל זאת התורה מופשטת מגשמיות יותר ממנו. ההתפשטות מכל הרכבה גשמית שבתורה, שהיא חוכמת ה', מציבה אותה גבוה מכל דבר אחר. היא הדבר הקרוב ביותר אל ה' שאין שום דבר שמפריד בינה ובין ה' לכן העיסוק בה ותלמודה מסייע ביד האדם להגיע כמה שיותר קרוב לה' יתברך ולהדבק בו.

מאידך גיסא, מגדיר המהר"ל את המצוות כדבר המשלים את האדם ואת רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, בעוד שהתורה מהווה מעלה וקומה רוחנית נוספת לאדם. לאור מה שלמדנו בפעם הקודמת עולה שלימוד תורה הראוי הוא דווקא לימוד שנובע מתוך יראת שמים שבו אדם מכווין את עצמו ל'מימד ההלכתי' שבתורה. כלומר לימוד שבו אדם לוקח כל מה שהוא לומד ומיישם אותן בתיקון דרכיו והעולם בו הוא חי. זהו לימוד שבבסיסו עומדת התובנה כי הוא שואב את כוחותיו מה' וחפץ להטביע את חותמו של ה' בעולם. מבחינה זו קיום המצוות הינו חלק אינטגראלי מתוך אותה מגמה של תיקון עולם במלכות שדי וכאשר אין המצווה יכולה להיעשות על ידי אחרים שומה על האדם לעשות אותה קודם ולא ללמוד באותה העת תורה. לימוד באותה העת אינו בעל ערך כיון שישנו חסרון גדול שיש להשלימו והוא מכסה על כל תוספת מעלה עד שימלאו אותו. מצב כזה הוא מצב בו יש לקות וחסרון באדם שאיננו מבין את מקומו ביחס לאין סוף האלוקי ולכן הוא איננו יכול באותה העת לנסות להדבק בה' על ידי התורה. רק לאחר שיושלם החיסרון בעולם בין על ידו ממש ובין באופן שהוא יוודא שחיסרון זה יתמלא אז נמצא שחסרון זה גם נשלם בנפשו פנימה ויוכל לבוא בית ה' ולהוסיף קומה רוחנית נוספת על ידי לימוד התורה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)