תמורה | דף טז | המחלוקת הראשונה בישראל

בסוגייתנו, הגמרא מבארת שהדופי שהיה בתלמידי החכמים שבאו אחרי יוסי בן יועזר היה בעקבות מחלוקת אשר לא הוכרעה:

"אמר רב יוסף: דופי של סמיכה קתני".

במשנה במסכת חגיגה (ב, ב) מובאת המחלוקת בין יוסי בן יועזר לבין יוסי בין יוחנן:

"יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך יוסי בן יוחנן אומר לסמוך".

הרקע לדברים נמצא במשנה במסכת מנחות (ט, ז) בה אנו למדים שכל קרבנות היחיד, מלבד בכור, מעשר ופסח, טעונים סמיכה לפני השחיטה:

"כל קרבנות הצבור אין בהם סמיכה חוץ מן הפר הבא על כל המצות ושעיר המשתלח רבי שמעון אומר אף שעירי ע"ז כל קרבנות היחיד טעונים סמיכה חוץ מן הבכור והמעשר והפסח והיורש סומך ומביא נסכים וממיר".

נקודת המחלוקת אותה הזכרנו במסכת חגיגה היא האם יחיד המביא קרבן ביום טוב סומך על הקרבן או לא. כלומר, כאשר אדם מביא קרבן לה', עליו לסמוך – להישען עם ידיו על ראש הקרבן בכל כוחו. בקרבנות של כפרה מעשה הסמיכה הוא זמן הווידוי ובקרבנות שלא נועדו לכפרה, כגון שלמים, אומר הבעלים דברי שבח לה' (רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות ג, טו):

"כיצד מתודה אומר חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך וחזרתי בתשובה לפניך וזו כפרתי, היה הקרבן שלמים סומך בכל מקום שירצה מן העזרה במקום שחיטה, ויראה לי שאינו מתודה על השלמים אבל אומר דברי שבח".

מחלוקתם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן היא האם חכמים כללו באיסור שימוש בבעלי חיים ביו"ט גם את הסמיכה; לדעת יוסי בן יועזר האיסור בסמיכה הוא משום שמעשה זה הוא שימוש בבעל החיים - מעין רכיבה עליו, וכשחכמים אסרו כל שימוש בבעלי חיים הם כללו גם את הסמיכה. לדעת יוסי בן יוחנן חכמים לא כללו את הסמיכה בגזירתם.

בתלמוד הירושלמי (חגיגה ב, ב) נאמר שמחלוקת זו היא המחלוקת הראשונה בה נחלקו חכמים:

"בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה בלבד ועמדו שמאי והלל ועשו אותן ד' משרבו תלמידי ב"ש ותלמידי ב"ה ולא שימשו את רביהן כל צורכן ורבו המחלוקו' בישראל ונחלקו לשתי כתות אילו מטמאין ואילו מטהרין ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד".

למעשה, מדברי הירושלמי אנו רואים את התדרדרות היכולת לשמר את ההלכה. המחלוקות מתרבות ולפי דברי הגמרא הנ"ל, הן לא יפסקו – קרי, המצב לא ישוב לקדמותו עד שיבוא המשיח. ברם, למדנו שהיו מחלוקות בהלכה כבר מזמן מות משה – מחלוקות אלה הוכרעו בסנהדרין על פי דעת הרוב. אם כן, מדוע נאמר לנו שזו היא המחלוקת הראשונה? יתר על כן, מדוע לא נמנו גם במקרה זה כמו בהלכות שנשתכחו אז והכריעו על פי הרוב?

יתכן להסביר זאת בכך קיים שוני בין המחלוקות שהיו לאחר שמשה מת לבין המחלוקת בעניין הסמיכה. סיבת המחלוקת בזמן שמשה מת הייתה משום ששכחו את ההלכות עצמן ואילו המחלוקת בעניין הסמיכה היא הראשונה שבה נחלקו למעשה בתורה שנמסרה בעל פה. כלומר, עד זמן יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נשמרה המסורת באופן מושלם. הסבר נוסף שניתן להציע הוא שקודם לכן, המחלוקות הוכרעו מיד ואילו במקרה זה המחלוקת נשארה במשך ארבע דורות.