בשלח | המצוות שניתנו במרה

 

חז"ל מסבירים שעם ישראל קיבל בפרשת בשלח כמה מצוות. רש"י על אתר כותב שהמצוות שעם ישראל קיבל הם שבת, פרה אדומה ודינים. אולם, בגמרא במסכת סנהדרין (נו.) נאמר שהמצוות שקיבלו בני ישראל הן שבת, כיבוד אב ואם ודינים. בגמרא לומדים זאת מכך שנאמר לגבי שבת וכיבוד אב ואם "כאשר צוך ה' אלוקיך"(דברים ה'). היכן הוא ציווה? במרה.

 

בעל התורה תמימה טוען שרש"י כתב כיבוד אב, מישהו הפך זאת ל- 'כ"א', ובהמשך זה נהפך ל- 'פ"א' שהפך ל"פרה אדומה". אך הפרה האדומה מופיעה גם בציטוט רש"י שברמב"ן וגם במדרשים, וקשה להאמין שאכן מדובר בשרשרת של טעויות. לכאורה יש שתי אפשרויות להבין עניין זה: או שיש מחלוקת בנושא, או שעם ישראל קיבל את שתי המצוות – כיבוד אב ואם ופרה אדומה.

 

על כל פנים יש חשיבות מרובה בשתי מצוות אלו. רש"י למד מהמילה "חוק" שעם ישראל צווה במצות פרה אדומה. פרה אדומה היא סמל למצוות שהשכל האנושי לא מסוגל להבין. הקב"ה רצה ללמד את עם ישראל שישנם מצוות שלא ניתן להבין, ובכל זאת צריך לקיימם. גם למי שרוצה להתחיל לשמור תורה ומצוות ראוי להמליץ שבשלב ראשון יבחר לקיים מצווה שאינו מסוגל להבין. חשוב לזכור שאיננו מקיימים מצוות רק כדי להשיג תועלת המובנת לנו, ישנו גם פן של קיום מתוך הציווי המוחלט, ללא יכולת להבין כלל.

 

הגמרא במסכת קידושין (לא.) מספרת על גוי שהידר מאוד במצוות כיבוד הורים, וכשכר על כך זכה לכך שנולדה לו פרה אדומה. הרבי מקוצק הסביר שהגויים לפעמים עדיפים על עם ישראל בכך שמהדרים במצוות שכליות. אך עם ישראל "מאזן" זאת, בזה שהוא עושה גם מצוות ללא שום מובן נראה לעין, מה שהגויים כלל לא עושים.

 

מצד שני יש משמעות רבה לכך שעם ישראל יקבל בתחילה דווקא את מצוות כיבוד הורים. ראשית, יש כאן מסר שביהדות יש גם מצוות שבין אדם לחבירו. תורת ישראל רוצה לבנות חברה צודקת. כיום קיימות תנועות מיסטיות למיניהן שרוצות לתקן את העולם בכל מיני צורות, אך אף אחת מהן לא משיגה צדק חברתי. הודו מלאה בכתות ודתות שונות, אך בסופו של דבר העניים שם מתים ברחובות.

 

שנית, יש חשיבות רבה בכך, שיש ביהדות מצוות שכן מובנות על ידי השכל. הרמב"ם[1] כותב שיש אנשים שמעדיפים שלא לתת טעם למצוות אלא להשאירם חסרות טעם והסבר, ומה שהביאם לזה הוא מחלה נפשית. הם חושבים שנתינת טעם רציונאלי למצווה מוריד את ערכה, והופך אותה למשהו אנושי שאולי לא בא מאת ה'. לשיטתם, רק דבר הנשגב מבינתו של האדם הוא זה שבלי ספק בא מאת ה'. הרמב"ם מאריך להסביר את ההבל שבטענה זו. ברור שהדינים והמצוות ניתנו בחכמה ובתבונה, קודם כל משום התועלת שבהם. מעבר לכך, איך משבחת אותם התורה אם אי אפשר להבין מה התועלת בהם? על כן, חייבים אנו לומר כי דברים אלו חשובים לנו מאוד ורלוונטיים אלינו. אנשים נוטים לפנות לדברים מיסטיים, לבעלי מופתים וסגולות למיניהן וכדומה. דברים רציונאליים נראים להם רדודים מדי, הם לא מזהים אותם עם היהדות. יהדות, לדידם, זה רק מה שמעבר לשכל.

 

עם ישראל קיבל במרה גם את מצוות כיבוד הורים כדי ללמדנו, שגם מצוות שהשכל מבין היטב הן יהדות. היהדות אינה מתרחקת מן הרציונאליות אלא להיפך.

 

כך, בעצם, קיבל עם ישראל את שני צדדיו של המטבע. היהדות כרוכה בקיום מצוות שאי אפשר להבין, אך בה בעת יש בה גם מצוות רבות שהשכל מבין היטב.