נידה | דף ע | התעוררות לתשובה

הגמרא בדפים סט-ע עוסקת בדו-שיח שבין חכמי אלכסנדריה ובין ר' יהושע בן חנניה, מגדולי התנאים. הנימה הפולמוסית בדיון ברורה מאוד, אך ר' יהושע לא נרתע, ומשיב על שאלותיהם השונות.

שלוש השאלות העוסקות בהלכה הן בנושאים שונים, ואולם השאלות שבמקבצים הבאים - לגבי אגדה, בורות ודרץ ארץ - עוסקות בנושא אחד. הדבר ברור לגבי שלוש שאלות הבורות, המבקשות לתהות על "תופעות ביניים" שבין מוות לחיים; וכן לגבי שלוש שאלות דרך ארץ, אשר באות לקבוע כי ישנה השתדלות המוטלת על האדם במילי דעלמא, ואף על פי כן, בצד ההתשדלות נדרשת גם תפילה.

בעיון זה, נתמקד בשלוש שאלות האגדה:

"שלשה דברי אגדה:
כתוב אחד אומר "כי לא אחפוץ במות המת", וכתוב אחד אומר "כי חפץ ה' להמיתם"?! כאן - בעושין תשובה, כאן - בשאין עושין תשובה.
כתוב אחד אומר "לא ישא פנים ולא יקח שוחד", וכתוב אחד אומר "ישא ה' פניו אליך"?! כאן - קודם גזר דין, כאן - לאחר גזר דין.
כתוב אחד אומר "כי בחר ה' בציון", וכתוב אחד אומר "כי על אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה"?! כאן - קודם שנשא שלמה את בת פרעה, כאן - לאחר שנשא שלמה את בת פרעה".

השאלה הראשונה קובעת, כי הקב"ה מבקש להיטיב לבני האדם, אם אמנם עושים גם הם את הנדרש מצידם, ושבים בתשובה שלימה. כך מנסח זאת החתם סופר בחידושיו כאן:

"פירוש דצריך אתערותא דלתתא להכין עצמו לשוב אל ה', ואז חפץ ה' בהצדקו ומושיעו ופותח לו שערים גדולים".

הקב"ה חפץ באדם ובטובתו, אך דווקא אם האדם מצד עצמו יתעורר לשוב אל ה'.

כידוע, לא פעם קורה שאדם איננו מצליח לעשות את אותו צעד קטן של אתערותא דלתתא. הוא שקוע בחטא או בתאוות, ואיננו מצליח להגיע אפילו להתעוררות קלה אל ה'. מדברי המאירי בסוגייתינו עולה, שבכך עוסקת השאלה השנייה. המאירי מאריך להסביר את שלושת הפסוקים הנאמרים בברכת כהנים, ולדעתו הפסוק השלישי - זה שסוגייתינו עוסקת בדרשתו - נאמר כנגד "כת הרשעים", אלה שאין בהם אפילו התעוררות אל ה':

"ואחר כך דיבר כנגד כת הרשעים ואמר ישא ה' פניו אליך ונשיאות הפנים הוא משל להתחלת ההשגחה ... והוא שיעיר טבעו ומחשבותיו לשוב מדרכיו וחיה ועל הדרך שאמרו ... כאן קודם תשובה כאן לאחר תשובה".

לדעת המאירי, עיקרה של נשיאת הפנים היא בכך שהקב"ה "מעיר טבעו ומחשבותיו". לא פעם שוקע אדם בתרדמה עמוקה, עד כדי כך שאפילו להתעוררות קלה לא יגיע. אך גם כאן, נושא הקב"ה פנים לישראל, ומסייע להם להתעורר.

עומדים אנו בימים שבין תשעה באב והאבילות על החורבן, ובין חודש אלול - חודש ההתעוררות והתשובה. תפילתנו בימים הללו היא להתעורר ולשוב אל ה', ואף אם שקועים אנו בתרדמה, אנו נושאים תפילה שריבונו של עולם יעיר ויעורר טבענו ומחשבתנו. סוף סוף, גורלנו והצלחתנו נקבעים על פי מעשינו הטובים (או להיפך ח"ו), וכפי שנאמר בסיומה של הסוגיה, מעשי האדם הם הם המביאים, בסופו של דבר, גם לבניינה של ירושלים. מי יתן ומכוח התשובה וההתעוררות נזכה במהרה בימינו לקיומם של דברי דוד המלך בתהילים:

"כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ ... שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי".