אחרי מות | וחי בהם
"ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם" (י"ח, ה). מן הביטוי "וחי בהם" ניתן ללמוד כמה דברים:
א. את המצוות יש לקיים מתוך שמחה וחיות - ולא מתוך צער, עצבות או סגפנות.
ב. בסוף מדרש תנחומא על התורה נאמר: "רשע בחייו חשוב כמת, מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך 'יוצר אור', שוקעת - ואינו מברך 'מעריב ערבים' ". המאפיין של יצור חי הוא שהוא מגיב - שאינו אדיש למה שקורה מסביבו. עבודת ה' צריכה להיעשות כתגובה טבעית ומחויבת לסובב אותנו ואשר הימנעות ממנו תהווה אדישות למתרחש בעולם.
ג. אדם צריך לראות בתורה ובמצוות את עיקר עיסוקו. מותר לאדם לעסוק בפרנסתו רוב שעות היממה, אך עליו לחוש שאותה שעה ביום שהוא מקדיש ללימוד היא היא עיקר יומו וחייו וכל השאר טפל לה. על הפסוק "ואת חקתי תשמרו ללכת בהם" (שם, ד) מפרש רש"י: "שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל, אלך ואלמד חכמת האומות". אסור להשוות בין חכמת ישראל לבין חכמת האומות. מותר ללמוד חכמות אחרות, אך לימוד התורה צריך להיות העיקר: אדם צריך להרגיש שהתורה והמצוות הם חייו ושכל שאר הדברים משניים להם.
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו" (שם, ג). כותב הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פי"א ה"א): "אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים ולא מדמין להם לא במלבוש ולא בשער... אלא יהיה הישראל מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדיעותיו... לא ילבש במלבוש המיוחד להם ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם...". ומבאר הכסף משנה על אתר (ד"ה ולא ילבש) "שלא נתכוון רבינו לאסור אלא מלבוש המיוחד להם ופירשו הישראלים ממנו משום צניעות או מפני דבר אחר, שכיוון שנתייחד להם מפני פריצות ופירשו הישראלים ממנו מפני יהדותם, אז כשלובשים הישראלים נראה כמודה להם ונמשך אחריהם, אבל כשאינו מלבוש המיוחד להם על דרך זו, אין הישראל חייב להשתנות מן העובדי כוכבים כלל ועיקר". לפי ביאור הכסף משנה קצת קשה: מדוע לא כתב הרמב"ם כך במפורש? מדוע ניסח את דבריו באופן שמשתמע ממנו כאילו אין להידמות לגויים כלל? נראה שהרמב"ם בא לרמוז כי על אף שאיסור ההליכה בחוקות הגויים קיים רק בדברים שהיהודים פירשו מהם - כדברי הכסף משנה - עדיין יש עניין להיות שונים מהגויים. אסור ליהודי להשתדל כל הזמן לחקות את הגויים: תמיד עליו לנסות לשנות משהו ממנהגם, לעשות דברים אחרת ולתת ביטוי רחב ככל האפשר ליהדותו ולשונותו.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)