יבמות | דף נ | מטרת המאמר

בעיוננו לדפים כ"ט-ל' עסקנו בשאלה אם מאמר מועיל מדאורייתא או מדרבנן, בהיקף חלותו ובשאלה אם הוא יוצר קידושין או נישואין. הסוגיות בפרק החמישי, שאת לימודו אנו מתחילים היום, עוסקות בשאלה ראשונית יותר – מהו מאמר ולשם מה הוא נחוץ.

שנינו במשנה בדף נ ע"א:

"עשה מאמר ובעל – הרי זו כמצותה".

כלומר, יש מצוות חכמים לבצע מאמר קודם הבעילה. הגמרא בדף נ"ב תסביר:

"אמר רב הונא: מצות יבמין – מקדש ואחר כך בועל, ואם בעל ועשה מאמר – קנה.         
אם בעל ועשה מאמר – פשיטא, דהא קניה בביאה!       
אלא אימא אם בעל בלא מאמר – קנה. והתניא לוקה! מכת מרדות מדרבנן, דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה, ומאן דמקדש בשוקא, ומאן דמקדש בלא שדוכי".

מי שבועל בלא מאמר עובר על הנחייתו של רב, והרי הוא כאילו קידש את אשתו בביאה. אומנם, אין זו ביאת קידושין אלא ביאת נישואין, שהרי מכוח הזיקה הקיימת כבר הם נחשבים כעין מאורסים, ואף על פי כן יש בביאה זו ממד מסוים של יצירת קשר חדש, ולכן יש לראותה כמעשה בלתי ראוי של פריצות אם היא מתבצעת בלא מאמר מקדים.

לאורך פסקי השולחן ערוך מצאנו לעיתים הערות קצרות בסוגריים, שאינן מהרמ"א אלא מן המוציאים לאור (ויש שטענו שהן אכן מן הרמ"א). הערה אחת כזאת בהלכות ייבום מסבירה את עצם המונח "מאמר". כפי שהוסבר לעיל, חכמים תיקנו לבצע מאמר לפני הקידושין. בהערה שבשולחן ערוך (אבן העזר קע, ב) נאמר:

"פירוש יבמה נקנית מדאורייתא בביאה, לא זולת, וחכמים תקנו שיקדשנה תחלה, וזהו הנקרא מאמר, פירוש: מאמר חכמים".

אכן, הגמרא בדף נ"ב תקבע שה"מאמר" מתבצע לאו דווקא באמירה, אלא גם בכסף או בשטר. ובכן, ה"מאמר" הוא מאמר חכמים, המבקש לוודא שהיבם לא יפנה ישירות לביאה.

והנה, הגמרא בסוגייתנו (נ ע"ב) מאירה את הנושא מזוית אחרת:

"ומאי טעמא אמור רבנן מאמר ביבמה מהני? משום דמהני בעלמא, דאי אמרת לא מהני, אמרי: מאמר לקנות וביאה לקנות, ומדמאמר לא מהני – ביאה נמי לא מהניא, ואתי למיבעל אחר ביאה".

הגמרא כאן אינה עוסקת בנחיצותו של המאמר לכתחילה, אלא בשאלת חלותו ותקפותו. מן הגמרא משתמע שחכמים קבעו שהמאמר יועיל משום שאם לא היו קובעים זאת עלולות היו להשתלשל תקלות בכל הנוגע לייבום ולחליצה.

אלא שלכאורה יש לתמוה על ניסוח השאלה. בגמרא בדף נ"ב נשאלה השאלה מדוע תיקנו חכמים מאמר, ועל כך ניתנה תשובה מספקת. מאידך, סוגייתנו שואלת מדוע קבעו חכמים שהמאמר מועיל. וכאן יש לתהות: אם המאמר מהווה הליך דמוי קידושין, מדוע שלא יועיל? האם קידושין אינם תופסים ביבמה?!

בספר "מאמר יבמין", שנכתב על ידי אברכי הכולל הגבוה בישיבת הר עציון, יש מאמר של הרב שמואל שמעוני, ובו שתי תשובות מרכזיות לקושיה זו:

א. אפשר שהדבר נובע מכך שהיבמה היא ערווה. אומנם, התורה התירה את איסור אשת אח במקום ייבום, אך ניתן לומר שעד לשלב הייבום בפועל על ידי ביאה איסור זה מצוי ב'השהיה', ועל כן היתה סברה לומר שהקידושין אינם תופסים. אומנם, הבנה זו תלויה בהגדרה המדויקת של היתר איסור אשת אח במקום ייבום, ועסקנו בכך בהרחבה בפרקים הראשונים במסכת.

ב. ניתן להציע סברה הפוכה, ולפיה הקידושין אינם תופסים משום שהם חסרי משמעות. מכיוון שיש זיקה בין היבם ליבמתו, פעולת המאמר-קידושין אינה מועילה ואינה מורידה, ולשם כך צריכים היו חכמים לקבוע שתהיה לה משמעות כלשהי להלכה.

שני התירוצים מבהירים את המורכבות בקשר שבין היבם ובין יבמתו ואת החידוש הגדול של חכמים כאשר שילבו בהליך הייבום הקבוע בתורה שלב נוסף מדרבנן.