דילוג לתוכן העיקרי

ראש השנה | דף טז | ריבוי בתקיעות בראש השנה

הגמרא בסוגייתנו מביאה את דבריו של רבי יצחק:

"למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן".

מדבריו של רבי יצחק עולה שעל אף שמצד הדין היה אפשר להסתפק במספר תקיעות קטן יותר, אנו נוהגים לתקוע בשופר תקיעות נוספות, ובכך אנו מבלבלים את דעתו של השטן, שלא יקטרג עלינו. התוספות על אתר (ד"ה ותוקעין) תמהו על מנהג זה:

"תימה, הא קעבר משום בל תוסיף...         
וי"ל דאין שייך בל תוסיף בעשיית מצוה אחת ב' פעמים, כגון כהן אם מברך וחוזר ומברך אותו צבור עצמו... וכן תוקע וחוזר ותוקע".

בעלי התוספות מעלים כאן טענה הלכתית: מי התיר לנו להוסיף על המצווה האמורה בתורה? אף שיש בכך תועלת רוחנית, הלוא בסופו של דבר מחויבים אנו להלכה, והיא אוסרת להוסיף על המצוות!

על כך הם משיבים שאיסור בל תוסיף אינו שייך במקרה שבו האדם חוזר על עשיית המצווה פעם נוספת, אלא רק במקרה של שינוי המצווה באמצעות הוספת פרטים למעשה המצווה עצמו.

הסבר אחר העלה מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל (מנחת אביב עמ' 246–250, עיי"ש). על פי הצעתו, אין איסור בל תוסיף בהוספת התקיעות משום שהתקיעות הנוספות הן חלק ממצווה מקיפה יותר, שעל פיה יש להפוך את ראש השנה ל'יום תרועה':

"והנראה בזה, שנאמרו לגבי שופר שתי הלכות: ראשית, ישנו חיוב לתקוע במרוצת הראשון לחודש השביעי... שנית, התקיעות באות להעניק אופי מסויים ליום, והיא היא משמעות הכתוב 'יום תרועה יהיה לכם'. ובכן, ניתן להסביר בפשטות שהקיום הראשון הוא מעשה מצווה מוגדר שיש לו שיעור קצוב של מספר תקיעות, שכל המרבה עליהן עובר בבל תוסיף, אך אשר לפן השני יש להציע שאין שיעור מוגדר לא למטה ולא למעלה, וממילא אין כאן מקום לבל תוסיף. ריבוי התקיעות מעבה את אופי המועד כיום תרועה, והיות ומדובר בהגברה איכותית ולא בתוספת כמותית אין לחוש לבל תוסיף".

על פי דבריו, הוספת התקיעות מהווה קיום מלא יותר של חובת התקיעה הבסיסית, ולכן אין בה משום בל תוסיף. אמנם, מדברי התוספות, שהתמקדו בגדרי בל תוסיף ולא קבעו שיש דין מיוחד בתקיעת שופר, נראה שלא קיבלו הבנה זו. כך עולה גם מהתירוץ שהציעו ודחו במהלך דיונם:

"וכי תימא כיון דכבר יצא הוה ליה שלא בזמנו, דלא עבר, הא אמרינן... כיון דאילו מתרמי ליה צבורא אחרינא הדר מברך להו, ה"נ אי מתרמי ליה צבורא הדר תקע להו".

תירוץ זה מבוסס על כך שלאחר קיום חובת התקיעה עבר זמנה של מצוות התקיעה, וכבר אין עוד חובה לתקוע. בעלי התוספות דחו תירוץ זה לאור קביעת הגמרא לגבי ברכת כהנים, שזמנה לא חלף גם לאחר שהכהן בירך פעם אחת ביום משום שעדיין יש לו מצווה לברך אם יזדמן לפניו ציבור שעדיין לא נתברך, אך נראה שגם לפי מסקנה זו מצוות התקיעה מוגבלת לתקיעות שהאדם מחויב בהן, ולפחות מצד השומע אין מצווה בהוספת תקיעות.

אפשר ששתי הבנות אלו קשורות להבנותיהם השונות של הראשונים ביחס לביטוי "לערבב את השטן". התוספות (ד"ה כדי) הסבירו שהביטוי מכוון לפעולות רוחניות, שמטרתן לבלבל את דעתו של המלאך הרע – השטן, הוא מלאך המוות:

"פירש בערוך [כדאיתא] בירושל' 'בלע המות לנצח', וכתיב 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול', כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל, וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא ד'יתקע בשופר גדול', ומטא זימניה למתבלע, ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא
(=כאשר הוא שומע את קול השופר פעם אחת הוא נבהל ואינו נבהל, וכאשר הוא שומע את השופר בפעם השנייה הוא אומר: ודאי זהו השופר של 'יתקע בשופר גדול', ומגיע זמנו לֶאֱבֹד, ומתבלבל ואין לו פנאי לקטרג)".

מכיון שבעת הגאולה, כשיגיע זמנו של מלאך המוות לעבור מן העולם, ייתקע בשופר גדול, חושש השטן מכל תקיעת שופר, וכשהוא שומע את השופר בפעם השנייה – הוא חושש שהגיע זמנו ואינו מסוגל לקטרג על עם ישראל.

אולם רש"י הסביר את הדברים באופן שונה: כשהשטן רואה עד כמה ישראל מחבבים את המצוות, שהם תוקעים בשופר אף יותר מכפי שנצטוו, דעתו מתבלבלת עליו. פירוש נוסף מופיע בדברי הר"ן: על פי דברי חז"ל, ה'שטן' אינו רק מלאך המוות אלא גם היצר הרע, ואם כן – ערבוב השטן הוא הכנעת היצר באמצעות השמעת קולות הזעקה של השופר.

על פי הסברם של בעלי התוספות, תוספת התקיעות אכן אינה מהווה הרחבה של מצוות התקיעה הבסיסית, אלא כלי ליצירת השפעה רוחנית רצויה וסיוע לעם ישראל בדין. לעומת זאת, מפירושו של רש"י נראה שתוספת התקיעות מלמדת על חיבוב המצווה, ומכאן שהיא מהווה הרחבה של קיום מצווה כלשהי, ואפשר שהדבר דומה לדבריו של הרב ליכטנשטיין, שהתקיעות מחזקות את קיום המצווה של התקיעות הראשונות. גם הסברו של הר"ן מתאים לתפיסה זו: אפשר שלדעתו גם הפיכת ראש השנה ל'יום תרועה' היא חלק מהכנעת היצר והחזרה בתשובה, ותוספת התקיעות, המעמיקה את השפעתו של השופר על נפשנו, מתיישבת עם המגמה הכללית של תקיעות השופר.

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)