דילוג לתוכן העיקרי

חיי-שרה | כהדא עגלתא תמימה

קובץ טקסט

כהדא עגלתא תמימה* / הרב יהודה עמיטל

לפרשת חיי-שרה

הפסוק הפותח את פרשת השבוע מספר לנו על מספר שנות חיי שרה:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כ"ג, א')

ודרשו חז"ל במדרש:

"ויהיו חיי שרה מאה שנה: 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה' - זו שרה, שהיתה תמימה במעשיה; אמר ר' יוחנן: כהדא עגלתא תמימה" (בראשית רבה, נ"ח)

כלומר, שרה הייתה תמימה כאותה עגלה פשוטה הרועה בשדה.

מאידך, מדברי הקב"ה לאברהם ביחס לשילוח הגר, נדמה שלמדו חז"ל דבר הפוך בדיוק:

"'ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה' - מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות" (שמות רבה, א')

אם אמנם תכונותיה הבולטות של שרה היו התמימות והפשטות, כיצד ייתכן שהייתה נביאה גדולה יותר מאברהם, כאשר חלק מתכונות הנביא הן עיסוק במושכלות והגיה בהן? מעבר לכך, כיצד הסיקו חז"ל ממשפט אחד בתורה ששרה הייתה נביאה גדולה מאברהם, כאשר דווקא עם אברהם בוחר הקב"ה לדבר לאורך כל הפרשיות שקראנו, ואפילו בפעם היחידה בה ניתן להבין שהקב"ה מדבר עם שרה עצמה, הפרשנים על אתר מסתפקים בכך[1]?

נדמה, שבדברי חז"ל על גודל נביאות שרה, רוצים הם ללמד אותנו ששרה הייתה גדולה מאברהם בנביאות דווקא בגלל תכונת התמימות בה התבלטה. אין ספק שהקב"ה התגלה לאברהם פעמים רבות יותר מאשר לשרה, אולם נביאות מבטאת קירבה לקב"ה, והתמימות הפשוטה שהייתה בשרה גרמה לה להיות קרובה לקב"ה אפילו יותר מאברהם!

לפי דברים אלו מובנים דברי חז"ל שראינו לעיל. כאשר שרה רואה שישמעאל גורר את יצחק אחריו לעשות מעשים רעים, החוש האימהי הפשוט שלה מזהה אותו בתור גורם שלילי. לכן היא דורשת מאברהם לגרש אותו מהבית. ואמנם, הקב"ה מצווה את אברהם לשמוע בקולה לא בגלל שהיא אמרה דברים אלו בנבואה, אלא בגלל שאותו חוש אימהי פשוט ותמים - הוא הוא סוג של נבואה.

חז"ל במדרש מלמדים אותנו שבסוג הנבואה הזה - היכולת לקלוט את הנכון והרצוי בצורה תמימה ופשוטה ללא התחכמות מיותרת - הייתה שרה גדולה מאברהם. אברהם אמנם היה משכיל יותר משרה ואכן דיבר עם הקב"ה פעמים רבות יותר, אולם ב'קומון-סנס' הפשוט הייתה שרה טובה ממנו. אם כן, בשביל להיות קרוב אל הקב"ה אין צורך להיות דווקא נביא או חכם גדול, אלא גם אדם פשוט ותמים, הקשוב לרחשי ליבו ולרגשות העולים בו, יכול להיות קרוב אל הקב"ה.

בילדותי בפולין היה משפט אותו היו נוהגים לומר על אנשים פשוטים ותמימים: "האדם הזה הוא פשוט מאברהם אבינו". הרבנים תמיד מאד כעסו על משפט זה, כיוון שראו בו הוכחה לבורות של עמי הארצות, המעלים על דעתם שאברהם אבינו היה אדם פשוט. לעומת זאת, אני לא התעצלתי ובדקתי כמה פעמים מופיע בחז"ל המשפט "היינו דאמרי אינשי". חשבתי שהוא יופיע 20 פעם, ולהפתעתי גיליתי שהוא מופיע 180 פעם! אם כן, יש חשיבות לדברים שאומרים אנשים ולאיך שהם רואים את המציאות. ואמנם, יש משהו גם באברהם שמשדר פשטות: הוא מכניס אורחים, מקשיב לה' ללא טענות וכדומה. יש בו משהו תמים ופשוט!

אם כן, גם בדמותה של שרה וגם בדמותו של אברהם רוצה התורה ללמד אותנו שפשטות ותמימות הם דרכים להתקרב לקב"ה. מסתבר, שהקב"ה מעדיף את האדם הפשוט, המנסה לעבוד את ה' בתמימות, ואת האשה הפשוטה בעלת החושים האנושיים החדים שלצידו, אפילו על פני תלמידי חכמים או אנשים מתוחכמים...

 

* השיחה נאמרה בשנת תשס"ג ולא עברה את ביקורת הרב.

[1] עיין בראשית י"ח, ט"ו וברמב"ן על אתר.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)