דילוג לתוכן העיקרי

מקורו ואופיו של מזמור שיר חנוכת הבית

מקורו של המזמור

ברוב הסדורים המודרניים, משובץ מזמור ל' בתהלים בטרם לפתיחתם של פסוד"ז, וסיומו אף נאמר בקול רם ע"י החזן.

אמנם, בשנות ילדותי הקפיד סבי (ד"ר יחיאל ליכטנשטיין ז"ל) להדגיש בפני שמנהג אשכנז של יוצאי גרמניה ("ייקים") איננו מזכיר מזמור זה בכל יום ויום אלא אך ורק בימי חנוכה, כפי שגם מציין בהרחבה, בעל 'אוצר התפלות' (ובחלק מקהילות הייקים נוהגים כך עד היום):

ומתי ומאיזה טעם תקנוהו לא נודע, כי בכל הסדורים לא נזכר, גם בשבלי הלקט ובמנהיג ואבודרהם ורוקח ובטור ושו"ע ומטה משה... וסדר היום ובסדורי הספרדים והתימנים (מלבד בשבת) איננו... וכן בסדור יעב"ץ, גם הרוו"ה בסדוריו והריב"א בסדור עבודת ישראל לא הדפיסהו, גם בסדור שער השמים להשל"ה נוסח אשכנז.. וכן בסי' דה"ח אלטונא... שנדפס בחיי המחבר ג"כ איננו, גם הרז"ה בשערי תפלה... לא הזכירו".

ואכן, המזמור הולם יותר את ימי החנוכה מאשר את ימי השגרה וייתכן שמשם התגנב לסידור. בכל אופן, מדובר בפרק שאינו אינטגרלי לפסוד"ז ועל כן הוא מופיע לפני הברכה. אף אמירתו ע"י החזנים נראית במקורה כתחבולה להוספת קדיש שהתקבעה בסידור בעקבות זאת.

אופי המזמור

גוף המזמור מנוסח בלשון פשוטה וברורה, ועוסק בתהפוכות הגורל - כאשר הקב"ה מרים ומרומם את האדם - הנמצא בשפל ומצוק (ומכאן שוב עולה אי-התאמתו למערכת פסוד"ז - המודים ומהללים על השבח האלוקי והסדר שבבריאה). המזמור, הנאמר במלים פשוטות, יכול לעורר תחושת הזדהות בכל אדם ואדם, ומתאים ביותר למי שבביתו חולה ר"ל (וכבר אמרו חכמים, שהמסרים החזקים ביותר, נאמרים במלים הפשוטות ביותר).

אולם, כותרתו של המזמור - המלמדת לכאורה על עיסוקו בחנוכת הבית, איננה ברורה כל צרכה, שכן אינו ברור מהפסוק על איזה בית הודה דוד, ובעיקר, מדוע הודאתו קשורה לעליה מן המצר? הצעות מספר הועלו בענין:

חנוכת המקדש - מספר פרשנים מציעים, שהמזמור נכתב ע"י דוד לקראת חנוכת המקדש, ונאמר ע"י שלמה - שזכה בעצמו לחנכו.

לעתיד לבוא - כיוון אחר שמוצע במפרשים מגדיר את המזמור כשיר לעתיד לבוא.

ארמון המלוכה - הכיוון האחרון שנזכיר, מסביר את המזמור כקשור לחנוכת ארמון המלוכה של דוד, ומבקש להיות אבן יסוד - לכל חנוכת בית בישראל.

אמנם, הבעיה המרכזית בשלשת ההצעות הללו היא חוסר-התאמתם לשאלה השנייה שהצגנו - והיא ניסוחו של המזמור דווקא בלשון ההצלה מהמצוקה והשבר.

לכן, נראה ליש לצרף לכך את הצעתו של רש"י, המסביר את המזמור כשיר שנאמר ע"י דוד אל מול שונאיו שהיו מקניטים ומנדים אותו, ובניית המקדש מוצגת על ידו כסימן משמים שעוונו כופר ונרצה. מוטיב העמידה אל מול שונאים ואויבים מבית ומחוץ הינו ציר מרכזי בספר תהלים ועל כן, אין תימה אם מזמור זה גם עוסק בכך.

לאור זאת, נחזור ונעיר על מיקומו בתפילות שלנו. אם המוקד הינו חנוכת המקדש, אזי ייתכן והוא מצורף לקרבנות, ומתקשר במנהג ספרד להודו שנאמר אף הוא כמזמור על העלאת הארון, ואילו אם נדגיש את מאבקיו של דוד וההודאה על ההשגחה - אזי מזמור שיר קשור יותר לפסוד"ז העוסקים ביחסו של ד' לעולם ומשתלבים יותר בהודו לפי מנהג אשכנז (אך הם נאמרים לפני ברכת ברוך שאמר, כי שייכותם פחותה כאמור).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)