דילוג לתוכן העיקרי

כי תשא | הגיל למחצית השקל

קובץ טקסט
התורה אומרת שכאשר באים למנות את העם, על כל איש מישראל לכפר על נפשו על ידי נתינת כסף וכך תמנע מגיפה. בשל כך נצטוו ישראל שכל הנמנה צריך לתת מחצית השקל, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל. (ל', י"א-ט"ז).
בתחילת הפרשה עולה שכל אדם מישראל חייב לתת מחצית השקל. אולם בהמשך מתברר שרק אלו הנמנים מצווים בכך. כיוון שהמנין כולל רק זכרים בני עשרים שנה ומעלה, מסתבר שהזכרים מתחת לגיל עשרים פטורים.
אולם נקודה זו נתונה במחלוקת הראשונים. שלושה תרומות מרומזים בפסוקים כאן ואת שלושתם נצטוו ישראל לתת. (עיין רש"י פסוק ט"ו). תרומה אחת לאדנים, השניה לתרומת המשכן (הוצאות כלליות לבניית המשכן) והשלישית לקנות מהן קרבנות ציבור.
הרמב"ן (על אתר) מבאר שבמצווה לתרום מחצית השקל לקרבנות חייבים כל הזכרים מעל גיל שלוש עשרה, אחת בשנה. הרמב"ן מפרש שאזכרת הכפרה בהקשר של מחצית השקל מלמדת שכל הצריך כפרה חייב במחצית השקל. כל זכר החייב במצוות זקוק לכפרה ולכן גם חייב במחצית השקל. לדעת הרמב"ן נראה שהזיקה בין מניית בני ישראל למחצית השקל שייכת דווקא בתרומת המשכן אולם תרומת הקרבנות אינה תלויה במנין ולכן חייבים בה גם זכרים מתחת לגיל עשרים.
מנגד, החינוך (מצווה ק"ה), בשונה מהרגלו ללכת בדרכו של הרמב"ם, כתב שבמחצית השקל חייבים רק זכרים למעלה מגיל כ'.
הרמב"ם (הלכות שקלים א,א) פסק שהכל חייבים במחצית השקל לבד מקטנים. כלומר גם זכרים מתחת לגיל עשרים חייבים במחצית השקל.
לגבי נשים, הדעה הרווחת בפוסקים (ע"פ המשנה בשקלים א,ג) היא שנשים פטורות ממחצית השקל. הרמב"ם כתב (ספר המצוות עשה קע"א) שהסיבה לפטור נשים ממצוה זו היא משום שהן אינן נמנות במנין בני ישראל. לכאורה הרמב"ם סותר כאן את דבריו הנ"ל בהלכות שקלים. שם הרמב"ם פסק שהכל חייבים במחצית השקל (להוציא קטנים). לפי דבריו בהלכות שקלים נראה שהרמב"ם הבין כמו הרמב"ן, שאמנם רק מי שכלול במנין חייב בשלושת ה"תרומות" של פרשת כי תשא, אך הכל חייבים בתרומה לקניית קרבנות ציבור. אם כן קשה להבין כיצד הרמב"ם פטר נשים מהתרומה לקרבנות על בסיס התנאי (מנין) ששייך בתרומת המשכן. יש מי שהציע מסיבות שונות שהרמב"ם שינה את דעתו לאחר כתיבת ספר המצוות (עיין מנחת אשר שמות עמ' 384). לפי זה בעת כתיבת ספר המצוות סבר הרמב"ם שרק מי שנמנה חייב במחצית השקל, כלומר זכרים למעלה מגיל כ' (כדעת החינוך). אולם לאחר זמן כאשר כתב הרמב"ם את ה"משנה תורה" שינה את דעתו וסבר שכל הזכרים מעל גיל שלוש עשרה חייבים במחצית השקל. לפי זה החיוב אינו קשור במנין ועלינו למצוא מקור אחר לפטור נשים ממחצית השקל.
המאירי (שקלים שם) כתב לפטור נשים ממחצית השקל משום שמצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא. הרב א. סופר בפירושו למאירי מעיר שהבנה זו קשה שהרי אין זמן מיוחד שבו יש לתת מחצית השקל. יתכן שהמאירי סבר שבכל שנה ישנו חיוב חדש לתרום מחצית השקל. עם ביאת השנה החדשה נוצר חיוב חדש לתרום ועל כן ניתן לראות מצוות זו כזמן גרמא.
הרב עובדיה מברטנורא (בפירושו על המשנה שם) כותב שנשים פטורות משום שנאמר בפסוק "איש" (שמות ל', י"ב). לפי זה נשים יהיו פטורות מכל שלושת התרומות.
במשנה לא נמצא טעם לפטור אשה ממחצית השקל, אלא נאמר רק שאין ממשכנין נשים לתת מחצית השקל. בעקבות זאת הציע הרב משה שטרנבוך שיטה מחודשת. לדבריו נשים צריכות לתת מחצית השקל שהרי אף הן כלולות בכפרת הקרבנות הנקנים מתרומה זו. מצווה עליהן לתת אלא שאין כופין אותם ("מועדים וזמנים" חלק ב' עמ' 119).
הרמ"א פסק (או"ח תקצ"ד,א') שיש לתת מחצית המטבע המקומי (חצי דולר, חצי ש"ח וכדו') זכר למחצית השקל והוסיף הרמ"א שכיוון שישנם ג' תרומות יש לתת שלושה מחציות מהמטבע המקומי. הרמ"א מחייב רק זכרים מבן כ' ומעלה.
המג"א (על אתר) מבאר ששיטת הרמ"א היא כדעת הברטנורא (כפי שראינו בחינוך). אולם מאחר שפוסקים רבים (ראינו לעיל את דעת הרמב"ם והרמב"ן) סבורים שכל בני-מצווה חייבים במחצית השקל, על כל זכר החייב במצוות לתת זכר למחצית השקל. במטה-יהודה  (הובא ב"מקראי קודש" פורים עמ' 70) חידש  שדעת הרמ"א לחייב במצווה זו מגיל עשרים רק לענין נתינת כל שלושת התרומות. אולם לגבי התרומה האחת זכר לתרומת הקרבנות מודה הרמ"א שחייבים לתת זכר לזה מגיל שלוש עשרה.
הרמ"א אינו מתיחס לחיוב נשים. במג"א הביא דעה שנשים חייבות בזכר למחצית השקל אולם הוא כותב שהוא אינו מכיר מקור לדעה זו. מאוד יתכן שלפי דעה זו נשים חייבות במחצית השקל לתרומת הקרבנות אלא שלא כופין אותן על כך ולכן טוב שנשים יתנו זכר למחצית השקל.
בכף החיים כתב שכיוון שתרומה זו מכפרת והכל צריכים כפרה, כולם כלולים במצווה. בילקוט יוסף (חלק ה' עמ' 313) הביא את מחלוקת הפוסקים לגבי חיוב גדולים מתחת לגיל עשרים וכתב שיש לנהוג כדעה המחמירה. כמו כן הוא קובע שגם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל. ב"תורה תמימה" (ל,י"ג) כתב שאע"פ שמחצית השקל ניתנה רק על ידי מי שהיה כלול במנין, מ"מ זכר למחצית השקל כולם צריכים לתת. כסימוכין לדבריו הוא מביא את דברי הגמ' שנותנים מחצית השקל סמוך לפורים כדי לזכור את השקלים אשר שקל המן להשמיד את היהודים. על כן אנו נותנים שקלים למנוע מגיפה. לפי זה כל מי שהיה כלול בגזירת המן - גברים נשים וילדים - צריכים לתת זכר למחצית השקל. במשנה ברורה כתב שהמנהג לתת מחצית השקל עבור כל אחד ואחת אפילו על עובר שבמעי אימו.
 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)