דילוג לתוכן העיקרי

מלך הקנקנים

רעיון המלוכה עלה לראשונה בחלל העולם, אך נדחה ע"י גדעון. לאחר מותו נוצר ואקום שלטוני, אותו ניצל אבימלך, בנו של גדעון, שהציע לאנשי שכם להמליכו. אנשי שכם הסכימו, מימנו את מסע הבחירות של אבימלך, ואבימלך שכר אנשים ריקים ופוחזים והרג את שבעים אחיו. יותם, האח היחיד שניצל מהטבח, הזהיר את אנשי שכם מפני המלכת אבימלך (במשל האטד הידוע), אך אלו לא שעו לדבריו. אבימלך הוכתר למלך.

לאחר שלוש שנים פרץ סכסוך בין אבימלך לבין אנשי שכם, שבסופו נחרבו שכם וערים נוספות. אבימלך נהרג בידי אישה שזרקה עליו פלח רכב, ועם מותו בא לקצו נסיון המלוכה הראשון בישראל.

נראה שאבימלך הבין שייעודו ההיסטורי הוא לממש את רעיון המלוכה בישראל - רעיון שהועלה ע"י העם, וגדעון אביו דחאו. ואכן, קיימים קווי דמיון בולטים בין גדעון לבין אבימלך:

א. דוגמא אישית: גדעון אמר: "ממני תראו וכך תעשו" (ו', יז), וכמוהו אמר אבימלך: "מה ראיתם עשיתי, מהרו עשו כמוני" (ט', מח).

ב. פגיעה קשה במתנגדיו: גדעון ניתץ את מגדל פנואל והרג את אנשי העיר שסירבו לעזור לו במרדף אחר מדיין. אבימלך הרג את בעלי שכם וצריח בית אל ברית, שיצאו נגד שלטונו.

ג. השאיפה למלכות. גדעון נתן לבנו את השם 'אבימלך' כביטוי לשאיפתו להקמת מלכות בישראל. ואכן, בנו שאף למלכות.

אך למעשה, מה גדול הוא הפער בין שניהם:

1. גדעון נקרא למשימת ההנהגה ע"י מלאך א-לוהים, ואילו אבימלך בחר בעצמו למלך.

2. גדעון הרס את מזבח הבעל, ואילו אבימלך הקים את שלטונו בסיוע כספי מ"בית בעל ברית" - בית עבודה זרה.

3. גדעון הושיע את ישראל מיד צר ונקם את דם אחיו שנפלו בגלבוע, ואילו אבימלך שחט את כל אחיו כדי לקדם את שלטונו.

4. גדעון אסף כסף מישראל להכנת אפוד לעם ישראל, ואילו אבימלך אסף כסף מאנשי שכם כדי לשכור לעצמו שכירי חרב.

5. לצבא גדעון התנדבו לוחמים רבים, ואילו אבימלך גייס שכירי חרב בשכר.

6. וכמובן - גדעון סירב לקבל את המלוכה, ואילו אבימלך חשק בתפקיד המלך.

ואכן, המקרא מקשר בין תיאור בקשת המלוכה מאת גדעון לבין כשלונו של אבימלך: תפקיד המלוכה הוצע לגדעון ע"י איש ישראל - "ויאמרו איש ישראל אל גדעון משול בנו" (ח', כב), ולאחר מות אבימלך מתואר: "ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקומו" (ט', נה). כך נוצרת מסגרת ספרותית לסיפור המלוכה הראשון בישראל - סיפור ארוך של כישלון צורב. "איש ישראל" ביקש למנות מלך, ו"איש ישראל" ראה בשמחה בקבורת הרעיון. תחושה קשה של החמצה עולה כאשר קוראים על המנהיג הראוי שדחה את הצעת המלוכה, ועל בנו המושחת אשר קידם את אותו רעיון ממניעים אישיים, כוחניים ושפלים.

נראה כי המסר מהסיפור הוא שהמלוכה חשובה לתפקוד תקין של עם ישראל, אך היא אינה פתרון קסם. יש בה סכנה גדולה כאשר מגיע לתפקיד מי שאינו ראוי (להרחבה, ולהשוואה למאבק בין שלמה לאדוניהו על מלכות יהודה - ראה בשיעורו של הרב משה ליכטנשטיין על הפטרת חיי-שרה).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)