דילוג לתוכן העיקרי

מלכים א, ג-ד | הצלחתו המדינית של שלמה

תקופת מלכותו הראשונה של שלמה הייתה הצלחה גדולה. פרק ג' פותח בחתונתו עם בת פרעה, ובעולם העתיק נישואין עם בנות מלכים פירושם כריתת ברית בין הממלכות. במקרה שלנו, יש לדבר משמעות גדולה: מצרים באותם ימים הייתה מעצמה עולמית, והחוקרים מעירים שלא מצאנו שום תעודה המלמדת על בת נוספת שנתן מלך מצרים לשליט אחר. עובדה זו מלמדת על גודל הצלחתו המדינית של שלמה, עד כדי כך שרק עִמו ראה לנכון מלך מצרים לכרות ברית.

נראה שכריתת הברית הזו לא אירעה בראשית מלכות שלמה, אלא רק לאחר שישראל תחת מלכות שלמה התבססה והפכה בעצמה למעצמה. אפשר שהסיפור שובץ בפרק זה כמעין כותרת המלמדת על הצלחתו הגדולה של שלמה, שעוד תורחב בהמשך.

המקרא מתאר שהצלחת שלמה נבעה מחלומו, בו הוא ביקש מה' שיתן לו כוחות לשפוט בצדק את עם ישראל (ג', ה-י). הקב"ה עונה בחיוב לבקשתו, ומבטיח לו שלא יהיה מלך גדול כמוהו. שלמה זכה להבטחה זו כיוון שרק את עיקר תפקידו של המלך במשפט דווקא, ולא במלחמה, כפי שחשבו אנשים אחרים, וכפי שבני ישראל נימקו את בקשתם למלך בספר שמואל א'. מייד לאחר מכן מובא סיפור משפט שלמה, המלמד שהקב"ה קיים את הבטחתו לשלמה והעניק לו יכולת לשפוט בצדק ובתבונה.

פרק ד' מלמד על קיום ההבטחה השנייה של ה' - הצלחתו המדינית של שלמה, ע"י פירוט רשימת השרים והנציבים הרבים שפרס שלמה בארץ. המעיין ילמד שמינוי הנציבים למעשה מחלק את הארץ לאזורים שאינם חופפים את החלוקה לשבטים, ונראה ששלמה רצה להפחית את חשיבות החלוקה לשבטים ולאחד את בני ישראל. הפרק מסתיים בתיאור הכולל מילים מהבטחת ה' לאבות (בראשית כב, יז; לב, יג) : "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים", ונדמה שאין דבר המעיד על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו של שלמה יותר מהצגתו כדמות שהבטחת ה' לאבות התקיימה בה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)