מלכים א, כ | מלחמת בן הדד ואחאב

פרק כ' מתאר את המלחמה הכפולה שבין בן הדד מלך ארם ובין אחאב מלך ישראל. על בן הדד כבר שמענו בפרק ט"ו, כאשר אסא מלך יהודה שיחד אותו בממון רב כדי שיעלה על ישראל ויכה בם.

הפרק מתאר באריכות את נצחונו הכפול של אחאב, אך בעוד הניצחון השני מנומק בחילול השם שעלול לגרום הפסד, הכתוב אינו מוסר במה זכה אחאב לנצחונו הראשון על בן הדד.

ראשית, יש לשים לב שפרק זה יוצא דופן ברצף סיפורי אליהו ובית אחאב. פרק י"ט נחתם בהחלטתו העקרונית של ה' להחליף את אליהו באלישע, ופרק כ"א ממשיך את סיפורי אחאב ואליהו. פרק כ' שבתווך אינו מזכיר כלל את אליהו, אלא רק דמות נביא אנונימי. גם דמותו של אחאב מצטיירת בפרק זה בצורה שונה מזו המוכרת לנו: אין הוא אדם שלילי, החוטא ומחטיא את העם כולו בעבודה זרה, הנשלט ע"י איזבל והרודף אחרי נביאים. הפרק מצייר את אחאב באור חיובי, כאדם שנביא נגלה אליו ומבטיח לו ניצחון כפול.

למעשה, כבר חז"ל התקשו בשאלתנו, כאשר שאלו: "דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו ויוצאים למלחמה ונוצחין, למה כן?" (דברים רבה ה,י).

נראה שמטרת הפרק היא לענות במידה מסוימת על טענתו של אליהו, ולהציג את דמותם של אחאב ושל עם ישראל מזווית אחרת. אליהו חשב שמעמד הר הכרמל נכשל בסופו של דבר, ולעם אין תקווה. הפרק שלנו מלמד שאמנם בסיכום הכללי דמותו של אחאב היא דמות שלילית, אולם היו בו גם צדדים חיובים: כאן אנו שומעים על אחאב שאינו רודף אחרי נביאים אלא שומע בקולם; על אחאב השומע לעצת הזקנים; ועל אחאב המקפיד על ממונם של ישראל ואינו מוכן לפזר אותו על פיוסו של מלך ארם.