דילוג לתוכן העיקרי

מעט מן האור | 4

לאחר שעסקנו מעט בראיית הטוב במציאות הסובבת אותנו נתחיל לעסוק בראיית הטוב בזולת. קרי, בראיית הטוב בחברים, בעמיתים לעבודה, בבני משפחה וכיוצא בהם.

אחת מהטעויות היסודיות בכל הנוגע לתחום של לדון לכף זכות היא המחשבה שלראות טוב פירושו לעצום עיניים ולהחליש את חוש הביקורת. חוש הצדק שלנו מתקומם כנגד הטיוח המכונה "לימוד זכות", "מה, אני אמור להתעלם ממה שאני רואה?!". בספרי חסידות (ראה למשל "דברי חיזוק" לרב צבי מאיר זילברברג שליט"א) מבואר שזו היא ממש עצת היצר. היכולת לדון לכף זכות, לעומת זאת, נובעת דווקא מראיה מאוד מפוקחת של המציאות. בניסוח מדויק יותר, מראיה מפוקחת של יכולת הראיה שלנו.

כאשר אני רואה אדם בסיטואציה מסוימת, יתכן מאד שאינני רואה את כל התמונה. יתרה מזאת! סביר להניח שאני לא יודע את כל ההקשר, כגון מה קרה לפני שראיתי את הדבר הספציפי הזה. פעמים רבות אנו רואים רק קטע מסוים בהתרחשות וממנו אנו משליכים על כל השאר. לשם ההדגמה, הבה נחשוב על שכן שנוהג בגסות כלפי ילדיו, פלוני שמתנהל שלא כשורה כלפי אדם מסויים או חבר שמתנהג כלפי לא יפה. יתכן שאם הינו מודעים לכל ההקשר המדויק של המעשה שראינו ההיינו "דנים" אותו בצורה אחרת לגמרי.

למעשה, ישנה נקודה משמעותית עוד יותר שעלינו לקחת בחשבון. איננו בוחני כליות ולב, אנו אפילו לא מכירים את עצמינו לפני ולפנים (ראו כמה קשה לנו לדעת מה אנחנו רוצים באמת לעשות "בחיים"), קל וחומר שאיננו מכרים את פנימיות חברינו הקרובים – וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שאיננו מכרים את פנימיותם של אנשים הנמצאים במעגלים רחוקים מאיתנו. כל פעולה של אדם מורכבת מכמעט אין סוף גורמים - כמות הנסיבות החיצוניות הפועלות על אדם רגיל אינה ניתנת לבדיקה, ובוודאי שכמות הגורמים הפנימיים המביאים אדם לפעולה פלונית הם עצומים. ממילא, כאשר אנו רואים פעולה מסוימת, אז ברמה האובייקטיבית לחלוטין, מצד האמת הצרופה, אין לנו שום יכולת לדון את האדם שעומד בפנינו.

לאחר שהתבוננו באמת הפשוטה והברורה לפיה היכולת שלנו לדון אדם אחר שואפת לאפס, נפתחת בפנינו היכולת להבין שחוש הביקורת המפותח שלנו הגורם לנו לשים לב לחסרונות חברינו - הוא למעשה שיקוף של המעשים שלנו עצמם. כלומר, מכיוון שמבחינה אובייקטיבית אין תוקף לשפיטת האחר, בעצם השיפוט אנו נחשפים לעולם הסובייקטיבי, הפרטי, שלנו.

בעקבות הדברים שראינו הפעם נעסוק בשיעור הבא בפירוש החסידי יפה לדברי הגמרא בקידושין (דף ע' עמוד א') האומרת ש"כל הפוסל... במומו פוסל".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)