שקלים | דף טז | משיחת מלך בשמן המשחה

המשנה בדף ט"ו הזכירה בדרך אגב את גניזת ארון הברית על ידי יאשיהו ערב חורבן הבית הראשון, והגמרא בדף ט"ז מרחיבה בעניין זה ובעניין שמן המשחה שנגנז עם הארון.

בפרשת כי תישא ציווה הקב"ה את משה להתקין שמן משחה, דהיינו שמן בעל כוח מקדש שבו ימשחו ויקדשו את כלי המקדש ואת הכוהנים.

הגמרא בסוגייתנו מסבירה שבשמן זה מושחים לא רק את המקדש ואת כליו (כוהנים נתפסים אף הם כ"כלי המקדש", כדרך שניסח הרמב"ם בספר עבודה את "הלכות כלי המקדש והעובדים בו") אלא גם את מלכי ישראל. על כך מעירה הגמרא:

"מלך בתחילה טעון משיחה, מלך בן מלך אין טעון משיחה... אבל כהן גדול בן כהן גדול, אפילו עד עשרה דורות, טעון משיחה".

מה פשר ההבחנה בין מלך ובין כוהן גדול? הרי סוף סוף שתי המשרות עוברות בירושה! החילוק פשוט: כהונה גדולה היא משרה תורנית-רוחנית. חז"ל מספרים על יוחנן כוהן גדול, ששימש בכהונה שמונים שנה ולבסוף הפך לצדוקי. בתחום זה יש צורך בבחינה מחודשת של כל כוהן באשר הוא, ומינויו של כוהן גדול אחד איננו ערובה להישגיו הרוחניים של בנו. משום כך אין ממנים שושלת של כוהנים גדולים, אלא ממנים כל אחד מהם במינוי אישי.

מעמדו של המלך שונה. מדברי הנביאים למדנו כי המלוכה בישראל איננה אישית אלא משפחתית – בית מלוכה. התורה עצמה כבר הבטיחה את שכרו של המלך בכך ש"יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל". כל עניינה של מלוכה הוא שהיא עוברת בירושה. מדבריו של הרמב"ם (הלכות מלכים א, ז) ניתן ללמוד כי עיקר תפקידה של המשיחה בשמן המשחה הוא יצירת השושלת:

"כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה... ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה, שנאמר 'למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל'".

הרמב"ם מדגיש שבזכות המשיחה בשמן המשחה זוכים המלך ובניו עד עולם במלוכה.

ונראה לבאר את הדברים יותר: הערנו לעיל ששמן המשחה נועד לקדש את כלי המשכן ואת העובדים בו. מהו, אם כן, הקשר בין שמן המשחה ובין המלך? את התשובה לכך נוכל למצוא בספר שמואל: דוד המלך ביקש לבנות את בית המקדש, ובתחילה תמך נתן הנביא ברעיון, אך באותו לילה נגלה אליו ה' וקבע שדוד לא יבנה את הבית. כך נצטווה נתן לומר לדוד (שמואל ב, ז, א-יג):

"וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'. כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם".

רק כאשר תתבסס בבית ישראל שושלת מלוכה המייסדת בית מלוכה יוכלו מלכי אותה שושלת לבנות את בית המקדש.

כאמור, משמעותה של המשיחה בשמן המשחה היא ליצור שושלת מלוכה, ואין צורך למשוח מלך בן מלך. רק כאשר יש שושלת מלוכה מבוססת היא יכולה לבנות את בית המקדש. מכאן שמשיחת המלך בשמן המשחה נועדה לבסס את ביתו ואת שושלתו, ובכך לאפשר את הקמת בית המקדש. זהו אפוא הקשר שבין משיחת המקדש וכליו בשמן המשחה ובין משיחת המלך באותו שמן עצמו.