דילוג לתוכן העיקרי

נוסח התפילה ליום העצמאות

בה' באייר תש"ח נפל דבר בישראל. לראשונה מזה שנות-דור, הוקמה יישות מדינית יהודית עצמאית בארץ ישראל. כמובן, לקיומה של המדינה יש השלכות מרחיקות-לכת בשדה ההלכה; אולם כאן נייחד את דברינו לעיצובה של תפילת יום העצמאות.

למעשה, ניתן לחלק - באופן גס - את הציבור הישראלי לשלוש קבוצות, שכל אחת מהן קבעה לה נוסח תפילה ייחודי ליום העצמאות.

הקבוצה הראשונה היא הקבוצה החרדית. חברי קבוצה זו, מיותר לציין, אינם מציינים את יום העצמאות בתפילות מיוחדות וודאי שאינם קוראים את ההלל בברכה. יש מהשטיבלים בבני-ברק, המצטיינים לאורך כל השנה באי-אמירת תחנון בשל היארצייטים המתחדשים בכל יום, שאומרים תחנון רק ביום אחד בשנה - ביום העצמאות - כדי שלא יחשדו בהם, ח"ו, שהקמת המדינה היא שגרמה להם לדלג על פרקי התחנון. בשם החזון-אי"ש, לעומת זאת, נמסר שהוא "מתפלל ביום העצמאות כמו בן-גוריון; בלי הלל ובלי תחנון...".

רוב הציבור הציוני-דתי מתפלל ביום העצמאות לפי הסדר שקבעה הרבנות הראשית, המופיע (בין השאר) בסידור "רינת ישראל". אף ציבור זה נחלק למנהגים: יש הקוראים הלל בברכה, יש הקוראים בלי ברכה, יש הקוראים הלל בערב ויש הקוראים אותו בבוקר בלבד.

קבוצה שלישית היא קבוצת חברי הקיבוץ הדתי. ב"סדר תפילות ליום העצמאות" שהוציאו חברי קבוצה זו נקבעו מנהגים רבים ליום העצמאות, עד כי לפעמים נדמה כי מחברי התפילה ליקטו להם את המנהגים המיוחדים מכל חגי השנה, וקיבצו אותם ליום העצמאות. תפילת ערבית, לדוגמא, פותחת בשני פרקי תהילים, לאחר מכן "שליח הציבור פותח 'ברכו' בניגון של יום טוב", את ברכת "השכיבנו" חותמים ב"הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים" (כמו בשבתות ובימים טובים), ולתפילת העמידה מוסיפים נוסח "על הניסים" מיוחד שחובר ליום זה ("ובעמוד עלינו שלטון רשע ויסגור את שערי ארצנו בפני אחינו הנמלטים מחרב אויב אכזרי... אתה בעוזך מיגרת את כסאו..." וכו'). לאחר התפילה קוראים הלל בברכה (גם בערב!), ולאחר ספירת העומר ו"עלינו" - חותמים ב"סדר הנפת הדגל": שיר המעלות, מניפים את הדגל ושליח הציבור אומר: "עלה הדגל! והיית לנס לעין כל, כי שב ישראל להיות ממלכה...". הערב נחתם ב"דברי הודיה ליום העצמאות", בפרקי קריאה מהנביא ישעיהו ובשירת התקווה.

כשיוצאים חברי הקיבוץ מבית הכנסת, הם מברכים איש לרעהו "מועדים לשמחה", ומשיבים "לגאולה שלמה". בהמשך סדר התפילות נקבע אף נוסח לקידוש, ולמחרת לא נפקד מקומן של תפילת "נשמת כל חי" וקריאה מיוחדת בתורה. ראוי לציין שהרב שלמה גורן זצ"ל, שהיה הרב הראשי לישראל ומקובעי נוסח התפילה המקובל, כתב 'הסכמה' לסדר התפילה הזה ובו עמד על ההיתרים ההלכתיים המיוחדים לו (הוספת קריאה מיוחדת בתורה; ברכת "הפורש סוכת שלום"; "על הניסים" וכו').

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)