החיים הלכתיים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב עזרא ביק שיעור 1 - הקדמה: חוק וחוויה ליבה של היהדות היא ההלכה - מערכת של ציוויים ולא מערכת של אמונות. ניתן להסביר זאת ברגעיות של רגשות ואמונות, ברצון ליצור מסגרת אוניברסלית שתאפשר לאדם להדמות לא-ל , ובחשיבות הקהילה ביהדות. מדוע אנו מוכנים להכפיף את עצמנו לציווי של א-ל.? יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 2 - זמן היום ההלכה מחייבת התייחסות לזמן, למצוות רבות יש זמן מסויים, ויש הבדל בין יום ליום, בין יום ללילה ובין השעות השונות ביום. זמן הלכתי זה שונה מהזמן "הרגיל" שלנו - היום מתחיל מהלילה, השעות הן שעות זמניות, ואנו נאלצים להתאים את עצמנו לקצב של ההלכה. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 3 - שבת (א) בשבת אסור ליצור. מדוע? השבת היא זכר למעשה בראשית ובמנוחת השבת אנו מחקים את הקב"ה. מעבר לכך, השבת נותנת הקשר ראוי ליצירה במשך כל השבוע. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 4 - שבת (ב) במשך כל השבוע האדם יוצר, מתקדם, השבת נועדה לאפשר מבט פנימה, לחוות את העולם הפנימי וליצור בו. נדגים איך עקרון זה בא לידי ביטוי בהלכות שבת. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 5 - שבת (ג) בקידוש אנחנו בפועל מקדשים את השבת בכך שאנו מכריזים שהקב"ה קידש אותה. קידוש השבת מחייב את הבדלתה מימות החול באמצעות קידוש בכניסתה והבדלה ביציאתה. בשבת אנחנו מנותקים מהמחויבויות של כל השבוע. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 6 - שבת (ד) אנו חייבים בכבוד ההורים, התורה והשבת. המשותף לכולם הוא שהם נעלים עלינו ואנחנו מקבלים מהם. כיבוד השבת מעיד על הבנת ערכה לאדם. מצוות עונג היא ייחודית לשבת. השבת מאפשרת לאדם לחוות את עצמו, לחוויה כזו ההנאה חיונית. השבת מאפשרת לגלות מחדש ולחוות לעומק חוויות מ יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 7 - ט`ו בשבט המשותף לרוב ההלכות העוסקות במאכל מן הצומח הוא נתינת חלק מן היבול למישהו אחר ורק לאחר מתן זה התבואה שייכת לבעלים. מצוות אלו הן מצוות התלויות בארץ שבה לכל אחד יש חלק אך יש חובות שהן תנאי מקדים להנאה מפירות הארץ. ההלכות הן חלק מירושת הארץ. הלכות רבות תלויות בזמן למשל ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות במובן ההלכתי. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 8 - כשרות (א) קדושת ישראל מבוססת על ההבחנה בין ישראל לאומות. בדומה עלינו להבדיל בין המאכלים הכשרים לאלו שאסורים באכילה. האיסורים, הריסון העצמי, הם אלו שיוצרים את הקדושה. אכילה היא צורך בסיסי אונברסלי ולכן הכרחי ליצור שם קדושה באמצעות הבדלה וריסון. כך ההבדלה נעשית חלק מ יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 9 - כשרות (ב) - מה כן ומה לא? פירות וירקות נועדו לאכילה ולכן ניתן לאכול מהם ללא הבחנה. בעלי חיים ניתן להפוך לאכול אך התהליך מחייב בדיקה (שהם מהסוג הכשר), שחיטה (מוות מכוון ולא אכזרי) והפרדה בין החלקים המותרים לאכילה לאסורים (הוצאת הדם). ההבחנה בין בשר וחלב מבחינה בין שני דברים קרובים יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 10 - פורים - חג בתחפושת פורים הוא חג "פשוט". הוא חג שמבטא את השמחה ועבודת ה' שפורצת באופן טבעי מתוך האדם ולא מתוך מעשי ה'. ה' נסתר בפורים ולאדם נותר לגלותו בתוכו. בחג שבו האדם מגלה את הקב"ה המצוות של פורים הן מצוות שמטרתן שיתוף ואחדות כדי שהחגיגה תהיה באמת מתוך ההכרה הפנימית של עם ישראל. המשותף לפורים וליום הכיפורים הוא קבלת התורה על ידי היחיד שעולה לפגוש את הקב"ה. שמחה היא האדם בשלמותו. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 11 - נימוסי שולחן הלכתיים חסד נותן משמעות לאכילה - לכן שלושה שאכלו כאחד מתחייבים בזימון. החסד מקדש את האכילה. הברכה מעידה שהאוכל שייך לה' ואינו שלנו, זהו הבסיס לחסד. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 12 - ברכות הרב סולוביצ'יק מסביר שכאשר אנחנו מברכים אנחנו מגדילים את נוכחות הקב"ה בעולם. אכילה ללא ברכה מגבילה את נוכחות הקב"ה לשמיים, לעולמו שלו. הברכה על האוכל מאפשרת חיבור בין קודש לחול. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 13 - פסח (א) - מצה ומרור בליל הסדר האדם חווה בכל שנה מחדש את היציאה מעבדות לחרות. כדי לסיים בלי להותיר מקרבן הפסח האדם צריך להתארגן מראש לשיתוף עם אחרים. רק לבן חורין יש אפשרות להיות נדיב ולהתחלק במיותר. הסדר הוא חווית למידה של יציאת מצרים. המצוות של ליל הסדר מבטאות את היציאה מעבדות לחירות ולגאולה ואת השירה הפורצת כהלל על הגאולה. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 14 - פסח (ב) - חמץ מדוע החמץ אסור בפסח אפילו ב'בל יראה'. מה הקשר בין פסח לשבועות, חג מתן תורה? החמץ מייצג את החירות הבלתי מוגבלת שעבד שרק יצא לחופשי עדיין לא יכול להתמודד עימה. לו מתאים לאכול מצה, לחם עוני. רק לאחר חמישים יום של הכנה הוא יכול להגיע לחיבור שבין היותו בן חורין לבין קבלת עול התורה ולאכול חמץ. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 15 - תפילה התפילה מוגדרת עבודה ועיקרה בקשה מאת ה'. הבקשה מאת ה' מבטאת את תלותנו המוחלטת בו - את היותנו עבדים של הקב"ה. לכן התפילה היא קבועה ואחידה, כי צורכנו הבסיסים אינם משתנים ויש לבקש עליהם באופן קבוע. נעמוד על הבטים של התפילות השונות בהתייחס לזמנם ול'תפילות אבות יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 16 - ערבות ערבות היא עקרון הלכתי העומד ביסוד מצוות רבות ביהדות. כל עוד יש יהודי שעדיין חייב במצוה, לדוגמא בקידוש, גם מי שיצא ידי חובה עדיין חייב. כנסת ישראל היא הברית בין הישות הקרויה ישראל לבין הקב"ה והיחידים אחראיים לשמירה של הברית על ידי הכלל כולו. ערבות איננה מבוססת על אהבה ונתינה, אלא על אחריות והיא מחויבות של יהודי כלפי יהודי אחר גם בתחומים אחרים מלבד העניין ההלכתי. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 17 - צדקה וחסד יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 18 - אותות יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 19 - ברכות התורה יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 20 - ברכות יומיות נוספות יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 21 - חנוכה בדרך כלל אננו חוגגים ניסים אלא את ההישג: החרות, מתן התורה. לעומת זאת בחנוכה על פי הגמרא אנחנו מציינים את נס פך השמן. הסיבה לכך היא שמשמעות הנס היא שיכולת להתעלות מעל הנסיבות ההיסטוריות; שגם דבר שנראה מת ואבוד יכול להדלק מחדש. הדלקת נרות חנוכה מביאה לביתנו יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 22 - עמידה לפני ה' הרמב"ם מפרט את הדברים שמעכבים את התפילה. הטהרה הכרחית כי תפילה כוללת עמידה לפני הקב"ה - השראת שכינה. ההכנות לתפילה שאינן מעכבות נובעות מתפיסת התפילה כעמידה בפני המלך. נדון בתוכן הברכות עצמן ובבקשה לקבלת התפילה. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 23 - בית כנסת וקהילה בית הכנסת אינו בית ה' אלא הבית של כנסת ישראל, מקום לקהילה להתכנס ולהתפלל לה' שנמצא בכל מקום. תפילה בציבור עדיפה על תפילת יחיד משום שתפילת הציבור נשמעת תמיד. הקהילה מהווה את סכום כל הזכויות של היחידים ומשם כוחה. ההידמות לה' כוללת אינסוף ערכים שהיחיד לבד אינו יכול להכיל ולכן הקהילה מגיעה יחד לדרגה גבוהה יותר של שלמות מהדרגה אליו יכול להגיע היחיד ויומרת יחד דמות שלמה יותר של הקב"ה. התפילה בציבור היא שילוב ייחודו של היחיד עם ייחודם של אחרים ולכן התפילה העיקרית היא תפילת לחש שכל אחד מתפלל לבד אך במקביל לאחרים ובלשון רבים. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 24 - בין שבת ליום טוב בשבת לא יוצרים כדי להאזין לצירה שפועמת מתוכנו, מבפנים. לעומת זאת ביום טוב לא יוצרים כדי להאזין לנוכחותו של הקב"ה ולצמוח יותר מן הרגיל. לחגים יש תכונות שאדם לא יכול להשיגם בעצמו. לדוגמא אדם אינו יכול להשיג את החירות בעצמו אלא זקוק לכוחו של הקב"ה. בשונה משבת ביום טוב לא השביתה כשלעצמה היא העיקר אלא סילוק המפריעים החיצוניים הנגרמים מעיסוק בעבודה, במלאכות. בחול המועד יש היפרדות ממטלות שמאפשרת מספר ימים להטמעת הסגולות הטרנסצנדנטיות. את הסגולות האלו צריך לחוות במועדים בכל שנה מחדש. יסודות החיים ההלכתיים
הרב עזרא ביק שיעור 25 - מוות ואבלות האבל עצמו חווה את המוות בשל כך שמשפחה היא אחדות וכשחלק ממנה מת מת חלק בכל אחד מבני המשפחה. בשל כך חייבים בני משפחה לשבת שבעה ולא החברים האוהבים. התקופה שבה האדם אונן מסמלת את הניכור מאלוקים בגלל המוות. השבעה מסמלת את הניכור מהחברה. השלושים הוא ניכור של האדם מעצמו. את האחדות עם עצמו הוא ישיג רק לאחר אחדות עם הקב"ה ועם החברה. גם כהוא שלם הוא עדיין יכול להיות עצוב ולכן יש מנהגי אבלות לשנים עשר חודש. השבת גוברת על האבלות. יסודות החיים ההלכתיים