הפטרות דברים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב משה ליכטנשטיין הפטרת פרשת דברים: שבת חזון - אבלות ותשובה הפטרת פרשת דברים: שבת חזון - אבלות ותשובה עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת עקב - בין `נחמו` להפטרת עקב בניגוד להפטרות הנחמה הקודמות העם כבר מגיב למציואות שנוצרה וטענותיו באות בעקבות אורך הגלות ותחושת הסתר פנים מתמיד. עיקר הנחמה בהפטרתנו היא בהדגשת קיומן של מערכות יחסים אחרות מלבד קשר של עבד ואדון בין ישראל לקב"ה, וביציבותן של אלה לנוכח משברים. א. יחסים של הורים - ילדים. ב.עם ישראל הוא אוצרו היקר של הקב"ה ממנו הוא לא יפרד. ג. עם ישראל הם כמו גרושה ולא זונה והקב"ה ממשיך לשמור לה אמונים. במחצית השניה הנביא טוען שה' מכון לגאולה והעם הוא זה שאיננו מוכן. זה אמור לעורר אותם להתכונן לגאולה אך גם יש בזה מענה על טענת השכחה האלוקית. ישעיהו פונה לעם שיזכרו ברית אבות ומשום כך יאמינו בגאולה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פתיחה להפטרות שבע דנחמתא - פתיחה לשב דנחמתא לתשעה באב אופי כפול של אבל ותשובה ולכן מתאים שהנחמה תהיה בעלת מסר כפול של נחמה וקריאה לתשובה. ועל כן מיד לאחר תשעה באב, אנו פותחים בקריאת שבע הפטרות נחמה, שבע דנחמתא ולאחר מכן ישנו מעבר לקריאת פרקי תשובה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ראה - עניה סוערה לא נוחמה הפטרת עקב עסקה בנחמה בענין הקשר של העם עם הקב"ה. הפטרת ראה עוסקת בנחמה בענין הסבל החומרי שבגלות. בהפטרה מופיע עקרון חדש של גאולה מתוך תשובה. לאור זאת ההתמודדות עם הגויים כשישראל עסוקים בצדקה נעשית מתוך בטחון עצמי בצדקתם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת שופטים - בין הפטרתנו ל`נחמו` מהשוואה בין תחילת הפטרת פרשת שופטים לבין הפתיחה להפטרת `נחמו` עולה שקיימות הקבלות רבות ביניהן. החזרה היא חלק מהתהליך הנפשי של הנחמה. תפקיד שני לחזרה הוא הפירוט, יש פה הרחבה של החששות והפחדים של ישראל שהוזכרו באופן כללי בהפטרת `נחמו`. תפקיד שלישי לחזרה הוא פיתוח הענין וקידום העלילה. הנביא מתמקד בפחד כשלעצמו כבעיה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת כי תצא - הפטרת כי תצא עיקרה של נבואת `רני עקרה` באה להתמודד עם היאוש וחוסר התקווה לעתיד הנולדים במציאות של גלות. הכלי לכך הוא המטאפורה של העקרות. אפילו כשיש רווחה בהווה אין זה מקל על הצער של התחושה שאין להם עתיד כעם. הנחמה היא בהפיכת העתיד הטוב למוחשי. בהפטרה יש גם הבטחה שהברית והחסד המובטחים על ידי הקב`ה ישארו בתוקף וזה עונה על החשש שלאחר הטובה שוב יבוא מהפך לרעה. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת כי תבוא - הפטרת כי תבוא בהפטרת `קומי אורי` מדובר על שינוי בסדרי הטבע בעתיד לבוא והארת הצדיקים באור ה', האור הגנוז כשבעצם כל העם יהיה בדרגה רוחנית גבוהה `ועמך כולם צדיקים`. כחלק משינוי סדרי הטבע מתהפך יחסם של הגויים לישראל ומציאותם ההיסטורית הופכת להיות כפופה לישראל וכמשרתים אותם. בתקופה זו יהיו כל מעייניה של האנושות נתונים להכרת ד' כאורו של עולם. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת ניצבים - הפטרת נצבים הפטרת `שוש אשיש` היא שיא הנחמה של הפטרות `שבע דנחמתא` ושל כל ספר ישעיהו. ישראל אינם משולים לאשה עזובה ועצובת רוח שתפקיד הקב`ה לגאול, אלא ככלה מלאת אנרגיה וחיוניות, הששה לקראת החתן. הגאולה היא תוצר לוואי של החיבור המרגש בין הקב`ה לעם ישראל, ולא עיקר עניין הנבואה. שיא הנחמה במטפורה של עבד ואדון היתה בהפטרת `קומי אורי`. עיון בהפטרות
הרב משה ליכטנשטיין פרשת וזאת הברכה - הפטרת וזאת הברכה הפטרתנו עוסקת בביצור מעמדו של יהושע כמנהיג. ה' מבטיח לו את אותה הסייעתא דשמיא לה זכה משה ומדגיש שכל ההבטחות לעם שנאמרו בימי משה תקפות גם בתקופת מנהיגותו של יהושע. בפרקים הבאים יהיו מעשים מקבילים למעשים שמשה עשה על מנת לאשש את מעמדו של יהושע. ההפטרה גם קשורה לשמחת תורה בגלל "והגית בו יומם ולילה". כמנהיג לא יהיה ליהושע זמן להגביר את ידיעת התורה אך הוא מצווה לשמור על קשר קיומי לתורה ע"י לימוד יום-יומי קצר. כך גם שמחת תורה אינה שמחתם של המומחים בתורה אלא של כל העם השותף בקריאה בכל שבת. עיון בהפטרות
הרב יהודה שביב פרשת האזינו - בין כלל ישראל ליחיד בישראל ההבדלים בין שירת האזינו לבין שירת דוד מלמדים על ההבדל העקרוני שבין היחיד לבין הכלל, הקב`ה הבטיח לכלל ישראל שלא יימחה זכרו, אבל גורלו של היחיד תלוי במעשיו בלבד. שיעורים על ההפטרות
הרב יהודה שביב שבע דנחמתא מדוע נבחרו דווקא שבע נבואות אלו של ישעיהו להיקרא "שבע דנחמתא"? ייתכן שמעבר לפן הנחמה שבהן, ניתן למצוא קשר בין ההפטרות לבין הפרשות שאחריהן הן נקראות. שיעורים על ההפטרות