ספר זרעים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אביעד ברטוב 'מן השדה לבית' – הסדר הענייני של ספר זרעים במשנה תורה בשיעור זה נעמוד על הסדר והמבנה של ספר זרעים, תוך הקבלתו לסדר ולמבנה שבספר המצוות ולהיגיון הבסיסי של דיני זרעים כפי שהוא מופיע במורה הנבוכים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר כלאים – הרכבה הכלאה וגנטיקה בשיעור השבוע נתמקד בדין כלאי האילן ונבחן את גדר איסורו - תוך שימת לב לשאלה כיצד יש להתייחס למינים השונים המתחדשים בימינו. נבחן את שיטת הרמב"ם ונעיר לגבי המקומות בהם חלקו על שיטתו (בדגש על הרכבת ירק בירק, איסור קיום של כלאי אילן, והרכבת אילן פרי על אילן סרק). במהלך הדברים נשווה בין כלאי אילן לסוגי כלאיים אחרים. כמו כן, נעסוק במחלוקת האחרונים בדין האבקה והכלאה, ונקשור מחלוקת זו למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בדבר טעמו של איסור כלאים. בשבתך
הרב אביעד ברטוב בין צדקה אקטיבית לצדקה פאסיבית - פתיחה למתנות עניים במאמר זה ננסה לעמוד על היחס שבין מתנות העניים (לקט שכחה פאה פרט עוללות ומעשר עני) למצוות הצדקה. נאפיין על קצה המזלג את תפקידם של מתנות העניים ומהו אופי חיוב הנתינה שלהם. בנוסף, נגדיר מהי המשמעות של נתינה ללא טובת הנאה מבחינה עקרונית, נאפיין מדוע ספק לקט – לקט, ונבהיר כיצד מצוות מתנות עניים משקפת את התרבות יהודית בטקס קבלת מצוות בגירות. בשבתך
הרב אביעד ברטוב 'והנלווה עליהם כאחים' יחסי יהודים-נוכרים לאור הלכות צדקה בשיעור זה נדון במעלתה של מצוות הצדקה על שאר המצוות, ונעסוק בשאלה מדוע חרג הרמב"ם ממנהגו וייחד פרק שלם בהלכות מתנות עניים לענייני האגדה המתארים את מעלתה של מצוות הצדקה. בהמשך השיעור, נביא את תשובות הרמב"ם והרמב"ן ביחס לקשר בין מצוות הצדקה לאמונה ביחוד ובבורא יתברך. בחלקו האחרון של השיעור נעסוק בשאלה כיצד תפיסת זו של מצוות הצדקה השפיעה על אופי מתן הצדקה לנוכרים, נביא את הפרשנויות השונות למונח דרכי שלום כפי שזה בא לידי ביטוי בהלכות מתנות עניים ובהלכות מלכים. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מעמד תרומות ומעשרות בשיעור זה נעסוק בתוקף דין התרומות והמעשרות בזמן הזה. נבחין בין קדושת הארץ לקדושת חו"ל, ונתמקד בתנאי אותו מחדש הרמב"ם (וחלוק עליו הראב"ד בדבר) – 'ביאת כולכם'. נראה כי תנאי זה מהפך את דין תרו"מ בזמן הזה, וננסה לתרץ חמש מקומות בהם נראה שהרמב"ם התייחס לתרו"מ ולחלה כדאו'. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר קדושת הארץ בשיעור זה נעסוק באפיון עמדת הרמב"ם ביחס לקדושת ארץ ישראל. נבהיר את החלוקה בין קדושה ראשונה לקדושה שנייה ואת תפיסת הרמב"ם את הפער בין כיבוש רבים, כיבוש יחיד וקדושת ירושלים. כמו כן, השיעור מסביר את החלוקה בין 'שם ארץ ישראל' ו'קדושת ארץ ישראל', ומביא את ההסברים השונים של האחרונים לקדושת סוריה ולמעמד כיבוש יחיד. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר מעשר ראשון ושני כידוע ישנם שני סוגי מעשרות: מעשר ראשון ומעשר שני. מעשר ראשון ניתן ללויים, ולאחר הנתינה הוא אינו מוגדר כקודש אל כחולין. מעשר שני, המופרש בשנים א,ב,ד,ה למחזור המעשרות, מצריך אכילה נאכל בטהרה בירושלים והוא מוגדר כקודש. בראשית השיעור נעמוד על מעמד מעשר ראשון כחולין בשיטת הרמב"ם ולאחר מכן נדון במספר שאלות הלכתיות בנוגע למעשר שני בימינו. בשבתך
הרב אביעד ברטוב הפרשה תרומות ומעשרות במסגרת מסחרית – 'מפני מה חרבו חנויות של בית הינו' בשיעור זה נבחן מהי מעמדה של מצוות תרומות מעשרות בעולם המסחרי בו אנו חיים. מן הכתובים מצטייר כי מצוות הפרשת תרומ"ע היא מצווה הקשור באופן הדוק למגדלים - 'עשר תעשר תבואת זרעך' (דברים יד, כב) אולם בעולם המסחרי בו אנו חיים מעטים הם המגדלים את צריכתם האישית, ורובנו ככולנו קונים אותה בשווקים ובמרכולים. תופעה זו, כפי שנראה כבר התקיימה בימי חז"ל, אשר תקנו כי פירות שגודלו לצרכים מסחריים חייבים בתרומ"ע. שלושה גדרים קבעה המשנה בריש מסכת מעשרות כדי לחייב פרי בהפרשה; אחד מן הגדרים הוא גדר 'נשמר' בשיעור זה נעסוק במהות גדר 'נשמר' – לפיו רק לפירות עם בעלים יש חיוב הפרשה, לאחר מכן נעסוק בפירות הפקר ובמהותו של פטור לקוח. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר חלק בארץ ישראל בשיעור השבוע נעסוק בשאלה למי יש חלק בארץ ישראל, ונבחן כיצד שאלה זו משפיעה על מצוות שונות. נעסוק במעמד גרים, נשים, כהנים ולווים לאור פסקי הרמב"ם בנוגע לווידוי מעשרות והבאת ביכורים. נסקור מספר הסברים לשיטת הרמב"ם ונבחן לאורם את היחס בין נחלת הארץ על ידי גרים, נשים, כהנים ולויים. בשבתך
הרב אביעד ברטוב 'מכניס אדם תבואה במוץ שלה' - הערמה בתורמ"ע בין מעקף הלכתי לניתוב תוצר הלכתי בבואנו לדון באופני הערמה בתרומות ומעשרות עלינו להבחין בין מספר שאלות מרכזיות. הראשונה היא שאלה מתחום תורת המשפט והיא עוסקת בשאלת הלגיטימציה – מהי, למעשה, הלגיטימציה 'להערים' על הלכה. השנייה עוסקת באפיון ובהגדרת המנגנון של ה'הערמה'. בשיעור זה נעסוק במנגנוני ההערמה השונים בתרומות ומעשרות ובשיעור הבא אי"ה נעסוק בשאלת הלגיטימיות של ההערמה עצמה. בשבתך
הרב אביעד ברטוב לאבוכון דבשמיא לא יהיתון אלא לי האם קיימת מצווה לחייב פירות בתרומות ומעשרות בשיעור הקודם הובהר כי הפיכתו של המשאב החקלאי (חיטה בשדה, גפנים וזיתים בכרם) לתוצר חקלאי (דגן, תירוש, יצהר) הוא גם התהליך אשר מחייב מבחינה הלכתית את הפירות בתרומות ומעשרות. בדברי חז"ל, אנו מוצאים שתי מגמות סותרות ביחס לתהליך החיוב, יש חכמים, כרבי עקיבא וחבריו שהיו נוהגים להשתדל להתחייב במצווה ויש אשר נמענו ממנה. בשיעור הנוכחי נעסוק בהבהרת המוטיבציות המתבטאות בשתי מגמות אלה, תוך התייחסות למשמעות שהן מעניקות לקיום מצוות תרומות ומעשרות בכלל, ובזמן הזה בפרט. בשבתך
הרב אביעד ברטוב מעמד חצר לעניין מעשר בשיעור זה נעסוק בענייני חצר לעניין קביעות מעשר. כפי שתואר בשיעורים הקודמים: מן התורה, חיוב מעשרות מתחיל עם הכנסת הפירות לבית. נשאלת השאלה מה מעמדה של חצר ? בשיעור זה נעסוק במעמד החצר באמצעות בירור דברי המשנה במסכת מעשרות (ג, ד) לפיה חצר קובעת למעשרות. ברם, כפי שנראה, נחלקו האמוראים האם חיוב זה הוא מן התורה. מחלוקת אשר גלשה גם לרבותינו הראשונים. במוקד השיעור נעסוק בפסיקותיו הסותרות לכאורה של הרמב"ם. בשולי הדברים נעמוד על המשמעות המשפטית והרוחנית של מעמד החצר והבית כמקומות בהם ניתנה לאדם הרשות והחובה לקבוע מה יכנס לתוכם. בשבתך
הרב אוהד פיקסלר ספיחים כאשר מעיינים בפסוקים המתארים את איסורי השביעית, אנו מוצאים כי אמנם אסור לעבוד בקרקע בשביעית אך אין איסור לאכול את פירות הארץ. למרות זאת אנו מוצאים שהלכה למעשה ישנו איסור לאכול את התבואה ואת גידולי השדה גם במידה ולא נעשתה עבודה בשביעית. איסור זה נובע מדין 'ספיחים'. בשיעור זה ננסה לסקור בקצרה את מקורות האיסור, את שיטת הרמב"ם בנושא ואת ההשלכות ההלכתיות לימינו. נעמוד על מחלוקת הגרש"ז אוירבעך ותלמידי החזון איש בביאור שיטת הר"ש הרמב"ם והרמב"ן באיסור ספיחים, ובקולא שהובאה בשם החזו"א בעניין שדות גדולים ובעניין גידולים שהחלו בשנה השישית. בשבתך