פרשת מטות
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב עזרא ביק משה ומדין 01- פרשת השבוע
הרב אלחנן סמט ערי 'מקלט' (ל"ה, ט-לד) – משמעות השם 01- פרשת השבוע
הרב חנוך וקסמן אחוזה לפני ה' 01- פרשת השבוע
הרב יהודה ראק פרשת מטות - פרשיית הנדרים 01- פרשת השבוע
הרב גד אלדד פרשת מטות-מסעי – בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: חתימתו של ספר במדבר ספר במדבר נחתם בדברים שנאמרו "בערבות מואב על ירדן ירחו". במהלך השיעור ננסה להבין את הקישור בין חתימה זו, לבין שני המקומות הנוספים בהם מופיע במפורש מיקום זה, ומתוך כך נעמיק ביחס בין נחלת עבר הירדן לבין שאר ארץ ישראל. 01- פרשת השבוע
הרב אמנון בזק פרשת בני גד ובני ראובן פרשת בני גד ובני ראובן כתובה באריכות רבה, והיא חוזרת פעמיים על התנאים שבהם יקבלו שבטים אלו את נחלתם בעבר הירדן. מה טיבה של אריכות זו, ומדוע נכפלו התנאים שבה? מה היחס בין סיפור הפרשה בפרשתנו לבין התיאור בספר דברים? 01- פרשת השבוע
הרב תמיר גרנות פרשת מטות - חלוצים לפני ה' - עיון בפרשת בני גד ובני ראובן בפרשת בקשת השבטים ראובן וגד נחלה בעבר הירדן המזרחי יש אריכות יתרה. השיעור בוחן אריכות זאת ומנסה להסביר את מטרת החזרות שבפרשה. ביטוי מנחה בפרשה: `לפני ה'` והשיעור בוחן משמעותו של ביטוי זה. לפני ה' בפרשתנו הוא הליכת החלוץ לפני הארון באופן פיסי. זה גם מסמל את המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית. 01- פרשת השבוע
הרב שמעון קליין על גבולות ועל ערכים "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן: אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא: וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא: וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ" (במדבר ל"ב, א'-ו'). פסוקים אלו עומדים בפתחה של פרשייה המתארת מלחמה בין ישראל למדיין. "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" אומר א-להים למשה, ובעקבות מילים אלו יוצאת לדרך מערכה. מדוע נקמה היא סיבה למלחמה? האם צורך נפשי הוא? רוחני? חמישים וארבעה פסוקים מתארים בפירוט רב את שלבי המלחמה השונים - את גיוס הלוחמים, מספרם, מלחמתם, ניצחונם, השלל שהובא, צורת חלוקתו, הנתינה לגבוה ועוד. את מה משרת פירוט זה? כותרת הפרשייה מצביעה לאחור לעבר סיפור האם - לאשר אירע בין ישראל לבין מואב ומדיין. 01- פרשת השבוע
הרב יאיר קאהן פרשת מטות - החניכה השיעור עוסק בשני נושאים שבפרשה: א. משמעותה של מלחמת מדיין לאור היחס המיוחד והתיאור המפורט שמקדישה התורה לשלל המלחמה; ב. מדוע צורף חצי שבט מנשה לבני גד ולבני ראובן, שנחלו בעבר הירדן המזרחי, אף שבני מנשה לא הצטרפו כלל לבקשתם של שבטי ראובן וגד. 01- פרשת השבוע
הרב אלחנן סמט פרשת מטות - דברי משה לבני גד ולבני ראובן תגובתו החריפה של משה לנוכח בקשתם של בני גד ובני ראובן, ותשובתם של בני גד ובני ראובן, מעלות את השאלה הבאה: האם הייתה פה אי-הבנה בין משה לבין שני השבטים, או שמא שינו השבטים את דעתם לאחר התגובה החריפה? 01- פרשת השבוע
הרב תמיר גרנות הגרי'ז סולובייצ'יק: הגולן הוא חלק מארץ ישראל - על מעמדה הייחודי של נחלת בני מנשה בגלעד ובבשן מהו מעמדה הייחודי של נחלת מנשה בגלעד ובבשן? מהם ההבדלים בין ראובן וגד לבין חצי שבוט המנשה בכל הנוגע לבקשה לנחלה בעבר הירדן ולכיבוש והתנחלות עצמן? מהו מעמדה ההלכתי של נחלת מנשה בבשן ובגלעד? מהם דעתו של הגרי`ז בשאלה זו? 01- פרשת השבוע
הרב יואל בן נון פרשת מטות - מלחמת מדיין ושללה // שבטי עבר הירדן האם התורה תומכת או מתנגדת ללקיחת שלל מלחמה? הנורמה הבסיסית - זו המעוגנת בחוק - מאפשרת לקיחת שלל, ובלבד שהוא יתחלק בין היוצאים למלחמה לבין היושבים על הכלים. הנורמה הגבוהה יותר, זו המיוחדת לאנשי מעלה ולמלחמות מיוחדות, מתנגדת ללקיחת שלל באופן גורף. לקיחת שלל שלא כדין אינה רק פגם מוסרי, אלא גם חטא ואף פוגעת בהצלחת המלחמה. // מה רצה משה לעשות עם עבר הירדן המזרחי, אם אף שבט לא ינחל בו? מדוע התנגדותו של משה מתייחסת בעיקר לשבטי ראובן וגד, ולא לחצי שבט המנשה? 01- פרשת השבוע
הרב נחמיה רענן ניסיון העושר בעלי המוסר על פרשת השבוע
הרב בנימין תבורי הפרת נדרים המצווה השבועית
הרב נחמיה רענן מסע האדם בעולם חסידות לפרשת שבוע
הרב אהרן ליכטנשטיין הביקורת על בני גד ובני ראובן שני מסרים יכולים אנו ללמוד מהביקורת שמעביר המדרש על בני גד ובני ראובן: ראשית - מקום המגורים לא אמור להיקבע על פי הרווחה הכלכלית; ושנית - כל הצלחה שאנו מצליחים, עלינו לזכור שהיא מאיתו ית'. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב אהרן ליכטנשטיין העוצמה שב'דרך' אל המטרה התורה מפרטת את כל הנקודות בהם עברו בני ישראל. לכאורה מדובר בטקסט חסר משמעות. התורה מראה לנו בכך כי ישנה חשביות גדולה לדרך ולתהליך ולכל נקודה על ציר ההווה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב יהודה עמיטל עבודת ה' על ידי נדרים הגמרא משווה בין נודר נדרים לבונה במות. שניהם רוצים לעשות מעשה על מנת להתחזק ולהתקרב להקב`ה אבל הם פורשים מהציבור וכן עוברים עבירה ועל כן הם אינם רצויים. יש מקום לעבודה אישית, אך היא רצויה כל עוד היא נעשית בתחום בית המדרש וההלכה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב יהודה עמיטל עבודת ה' על ידי נדרים נדירת נדרים נתפסת כדבר שלילי בגמרא ומשוות להקמת במות- שגם היא נעשיית בשביל להתקרב להקב`ה אך היא לא הדרך הנכונה. יש בדרך זו נסיון להתרחק מהציבור ומהכלל. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב אהרן ליכטנשטיין טבילת כלים - טהרה וקדושה שני מסרים יכולים אנו ללמוד מהביקורת שמעביר המדרש על בני גד ובני ראובן: ראשית - מקום המגורים לא אמור להיקבע על פי הרווחה הכלכלית; ושנית - כל הצלחה שאנו מצליחים, עלינו לזכור שהיא מאיתו ית'. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב משה ליכטנשטיין תוכחות משלימות על מנת להבין יותר טוב את גורמי החורבן אנו משווים בין הפטרות ירמיהו וישעיהו הפותחות את שני הספרים. דרך הפתיחים, הכתובת אליה מופנית הנבואה, הכלל והפרט. השילוב בין שתי הנבואות נותן לנו יכולת ללמוד טוב יותר כיצד עלינו לחזור בתשובה. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב יהודה עמיטל שיחה לפרשת מטות מסעי - עבודת ה' על ידי נדרים פתיחת פרשת מטות שונה מהפתיחות המקובלות - אין כאן פנייה של ה' למשה, אלא של משה לראשי המטות. רב עמיטל זצ"ל מסביר שהדבר נובע מכך שראשי המטות פנו למשה בשאלה האם ניתן להוסיף איסורים על איסורי התורה. מתוך נק' זו ניגש הרב עמיטל לשאלת הוספות על התורה ופנייה לנתיבים אישיים, בהקשר של עולם הנדרים ובאופן כללי. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב אהרן ליכטנשטיין וידבר משה אל ראשי המטות על הזהירות בנדרים ובשבועות, ועל חשיבות ההתייעצות עם גדולי תורה בעיקר בעניינים אלו. שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב אהרן ליכטנשטיין תרבות אנשים חטאים שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח
הרב יהודה עמיטל עבודת ה' על ידי נדרים הלשון "זה הדבר אשר ציווה ה'" הפותחת את פסוקי התורה העוסקים בנדר, מרמזת לנו שמדובר במעין תשובה לבקשה. מה יסוד הבקשה, ומדוע אנו מוצאים בחז"ל כמה התייחסויות המביעות ביקורת על בקשה זו? שיחות ראשי הישיבה לפרשת השבוע תשע"ח

עמודים