נזיר | דף כח | פאה נוכרית

המשנה במסכת שבת (סד ע"א) קובעת שמותר לאישה לצאת לחצרה בשבת כשלראשה פאה נוכרית, משום שהיא ודאי לא תוריד אותה, "שמא תתגנה על בעלה". רש"י הסביר שמדובר בקליעה של שיער תלוש המונחת על השיער הטבעי ונראית כאילו היא שערה של האישה. בפירושו למסכת ערכין (ד ע"ב) הוסיף רש"י שנשים ששערן מועט היו רגילות לקשור שיער של נשים נוכריות, וזוהי "פאה נוכרית".

הרב יהושע בועז, בעל ה'שלטי גיבורים' (שבת כט ע"א באלפס), למד מכאן דין בהלכות צניעות:

"יראה מזה להביא ראיה וסמך לנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהן כשהן נשואות... ומשמע להדיא שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, דשיער באשה ערווה דקאמר לא הוי אלא בשער הדבוק לבשרה ממש, ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום שער באשה ערווה וגם לא משום פרועת ראש. ונראה שלא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חבירתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אע"פ דקישוט הוא לה כדי שתיראה בעלת שיער, אין בכך כלום...".

אחרונים רבים הקשו על דבריו, שהרי מפשטות הסוגיה משמע להפך – המשנה מתירה לצאת בפאה נוכרית דווקא לחצר הבית, ומשמע שלרשות הרבים אסור. קושי נוסף בדבריו הוא שמהגמרא משמע שהאיסור לצאת בפאה לרשות הרבים נובע מחשש שמא האישה תוריד אותה ותראה לחברותיה, והלוא אם מדובר בפאה המכסה את שערה – אסור לה להורידה כלל! לכן נראה לכאורה שהיה לנשים כיסוי ראש נוסף – "כבול", בלשון המשנה, וסביר להניח שנהגו להניחו מתחת לפאה, כדי שהפאה תיראה, ואם כן, אין מכאן הוכחה שמותר לאישה ללכת בפאה בלבד אלא רק כשיש לה כבול לראשה.

פירוש הפוך מופיע ב'שנות אליהו' לגר"א (שבת ו, ה). לדעתו, הפאה הייתה מתחת לכיסוי הראש השגרתי (וכך משמע מלשונם של חלק מהראשונים), שהרי כפי שכתב רש"י, רק מי ששערה מועט נהגה לשים פאה נוכרית, ולכן מסתבר שהאישה כיסתה את פאתה כדי להיראות ככל הנשים. לפי הסבר זה, הגמרא התירה ללכת בפאה נוכרית מכוסה בלבד.

בסוגייתנו אנו למדים שהבעל יכול להפר את נזירות אשתו. אולם, לדעת תנא קמא, בסיום הנזירות, לאחר שנזרק דם קורבנות הטהרה, אין הבעל יכול להפר את הנדר. רבי מאיר חולק וסובר שגם במקרה כזה יכול הבעל להפר את הנדר, שכן יש עדיין צורך בגילוח השיער, והבעל יכול לומר "אי אפשי באשה מגולחת". על כך משיב תנא קמא שהאישה יכולה לשים על ראשה פאה נוכרית. מדברי הגמרא נראה ברור שאישה יכולה ללכת בפאה נוכרית, וכפי שכתב הרב יהושע בועז בעין משפט: "נ"ל היתר מכאן לשערות שהנשים נשואות נותנות בראשיהם". אומנם, יש מי שתמה על ראיה זו (היעב"ץ בחידושיו לנזיר; עצי ארזים אבה"ע סימן כ"א ס"ק ב; ישועות יעקב או"ח ע"ה, ג, ועוד), שכן אין כאן אלא ראיה שהאישה יכולה ללבוש פאה נוכרית בביתה,  אך לא ברשות הרבים.