דילוג לתוכן העיקרי

נזיר | דף נב | טומאת השדרה והגולגולת

המשנה בדף מט ע"ב מנתה את חלקי המת שהנזיר מגלח עליהם:

"על אלו טומאות הנזיר מגלח... על השדרה, ועל הגולגולת... ועל חצי קב עצמות".

מבואר במשנה שקיים הבדל בין עצמות השדרה והגולגולת לשאר עצמות המת. בשאר העצמות יש צורך בשיעור של חצי קב, ואילו שדרה וגולגולת מטמאות גם בשיעור קטן יותר.

מהי משמעות ההבדל בין שדרה וגולגולת לשאר העצמות? נראה שאפשר להבין זאת בשתי דרכים עקרוניות:

א. השיעורים הנדרשים בדיני טומאת מת מבטאים חשיבות של החפץ, ושדרה וגולגולת הן איברים שיש בהם חשיבות גם בשיעור קטן.

ב. שדרה וגולגולת מטמאות בערוץ שונה מזה של שאר השיעורים, משום שהן נחשבות כמת שלם. כך עולה מלשון הרמב"ם בפירושו למשנה (אהלות ב, א):

"שכל אחד מהן מטמא באהל, מפני שתאר האדם ניכר בשני אלה, והרי הן בכלל אמרו 'עצם אדם'".

חקירה זו יכולה להשפיע על הבנת כמה נקודות בסוגייתנו. ראשית, הגמרא להלן מביאה את דעת שמאי, שאפילו "עצם אחד מן שדרה או מן גולגולת" מטמאת, וכן את ספקו של רמי בר חמא אם "רובע עצמות מן שדרה וגולגולת" מטמא (בניגוד לעצמות אחרות, המטמאות רק בחצי קב).

מהו ההיגיון בעמדות אלו? נראה שהן משקפות את ההבנה הראשונה, שלפיה בשדרה ובגולגולת יש חשיבות מיוחדת, ולכן יש מקום להבין שגם בחלקים מתוכן תהיה חשיבות גדולה מכפי שיש בעצמות רגילות (גם אם פחותה משדרה וגולגולת שלמות).

דין נוסף שיש לבאר לאור חקירתנו הוא דין שדרה שנתפרקה:

"שדרה שגירד רוב עילעין שבה – טהורה, ובקבר – אפילו משוברת או מפורקת טמאה, מפני הקבר".

דין זה זוקק הבהרה – באיזה מצב מדובר? רש"י (ד"ה אמר) כתב:

"שעקר רוב צלעות שבה, טהורה, ואף על גב שהן מונחות בצדה".

מדבריו משמע שדווקא עקירה גמורה של הצלעות מפקיעה את דין הטומאה.

ואולם התוספות (ד"ה טהורה) כתבו שיש להשוות את דיני טומאה לדיני טריפות, ולכן אין צורך בעקירה גמורה אלא די בשבירה של רוב הצלעות כדי שהשדרה לא תטמא.

נראה כי שאלת ההשוואה לדיני טרפות קשורה גם היא לחקירתנו: אם טעם הדין הוא חשיבות השדרה, כל עוד נקרא עליה שם שדרה ולא נעקרו צלעותיה – היא נותרת בחשיבותה לעניין דיני טומאה, כדעת רש"י, אך לפי התוספות, כנראה, טומאת שדרה נובעת מכך שהיא נחשבת כמת שלם, וממילא כאשר היא שבורה ואינה מסוגלת להחזיק את האדם כראוי פקעה טומאתה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)