סוטה | דף ד | נטילת ידיים

במסכת חולין (קו ע"א) למדנו שחכמים תיקנו נטילת ידיים קודם האכילה משום 'סרך תרומה' – כדי להרגיל את הכוהנים האוכלים תרומה ליטול ידיהם.

חכמים ייחסו חשיבות רבה לנטילת הידיים, ואף נידו את "אליעזר בן חנוך, שפקפק בטהרת ידים".

הגמרא בסוגייתנו קובעת ש"כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם", רש"י מסביר שהוא חייב מיתה. בעלי התוספות הקשו על כך מן הגמרא במסכת שבת (סב ע"ב), הקובעת שעונשו של המזלזל בנטילת ידיים הוא עניות, והוסיפו ש"כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה", ואם כן – אין כל חידוש בקביעה שגם המזלזל בנטילת ידיים דינו כך. לאור זאת הסבירו התוספות שהגמרא במסכת שבת והגמרא בסוגייתנו משלימות זו את זו, וסופו של המזלזל בנטילת ידיים למות מחמת עוניו, ומיתה זו קשה ממיתה רגילה.