סוכה | דף ו | שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח

הגמרא בדף ו' ע"ב מביאה את מחלוקת התנאים בעניין השיעור המינימלי של הסוכה: לדעת ר' שמעון יש צורך בשלוש דפנות שלמות ולגבי הדופן הרביעית ניתן להסתפק בטפח בלבד, בעוד לדעת חכמים ניתן להסתפק בשתי דפנות כשרות, דופן שלישית ברוחב טפח, ודופן רביעית הפרוצה לחלוטין.

ההסבר האחרון בסוגיה תולה מחלוקת תנאים זו בשאלת תפקודה של הסוכה: ר' שמעון מחדש שהסוכה אמורה להגן על יושביה מרוח סערה, ואם דופן אחת פרוצה לחלוטין, הדבר אינו מתקיים. חכמים, לעומתו, אינם מציבים דרישה כזאת.

נציין שהגמרא בדף ז' ע"ב אכן תסביר שר' שמעון מביע כאן עמדה עקרונית, שלפיה סוכה היא "דירת קבע", דהיינו שהיא אכן אמורה לשמש כבית של ממש, המסוגל להגן ולגונן. אם כך, חכמים חולקים עליו, ולדעתם די בדירת עראי בלבד (ראה ב"פני יהושע" שדן בהרחבה בהבנה זו של מחלוקת התנאים). לחלופין, ניתן להבין שגם לדעת חכמים יש צורך במבנה אשר ניתן להתגורר בו, אלא שהם סבורים שהטפח השלישי ממלא פונקציה זו, אף שאינו דופן גמורה: סוף סוף, אותו הטפח מותקן כך שייצור, באופן וירטואלי, מחיצה של ד' טפחים (לכן מרחיקים אותו קצת פחות מג' טפחים מהמבנה הקיים), ואם יש מחיצה כזאת, בהחלט ניתן לומר שזו סוכה של שלוש מחיצות. שאלה זו בדבר הגדרת מחיצה וירטואלית כמחיצה גמורה מתעוררת בסוגיות נוספות במסכת סוכה, ועוד חזון למועד.

על פי ההבנה הראשונה שהצענו בדעת חכמים, נראה כי הם אכן אינם דורשים סוכה המסוגלת להגן באופן מיטבי על היושבים בצילה. על דרך הדרש, ניתן להסביר זאת על פי האופן הנוגע לתפקידה של הסוכה. כידוע, אחד המנהגים החביבים של חג הסוכות הוא מנהג הזמנת האושפיזין. מנהג זה מבטא את העובדה כי הסוכה אכן פתוחה לכל דורש, ואנו מזמינים את אבותינו הקדושים ואת בני בניהם להיכנס אל הסוכה. סוכה הסגורה היטב משלוש או מארבע רוחות אינה "מזמינה" את העוברים והשבים להיכנס, ואילו סוכה שהפתחים בה גדולים יותר, ומאחת מרוחותיה היא פתוחה לחלוטין, מהווה סוכה טיפוסית להכנסת אורחים.

דברים ברוח זו כתב בשו"ת "משנה הלכות" (יא, תקיד). הוא דן בקושיית הראשונים הידועה (ראה, למשל, תוספות פסחים קח ע"ב ד"ה היו) מדוע פטרה תורה נשים מן הסוכה: הרי הסוכה היא זכר לנס ההצלה ממצרים וההגנה במדבר, ו"אף הן היו באותו הנס" – הסוכות וענני הכבוד שהיו במדבר הגנו על הנשים בדיוק כמו על הגברים. בתוך דברי דרוש סביב עניין זה כתב במשנה הלכות:

"לפי מה דכתיב 'כל כבודה בת מלך פנימה' והיא עקרת הבית, ובסוכה כתיב 'ובזכות צאתי מביתי החוצה ודרך מצותיך ארוצה', והוא היפוך פנימה... וגם מהלכות סוכה דסגי בשתי דפנות ושלישית אפילו טפח ואין זה מדרך צניעות לנשים".

לא ניכנס כאן לדיון בעניין נשים בסוכה, אך כאמור הטענה העקרונית היא כנ"ל: הסוכה משקפת 'יציאה החוצה', התחברות אל המרחבים של רשות הרבים, והיא אמורה להיות פתוחה ומזמינה.

ואם בדרוש עסקינן, בשפת אמת (סוכות, תרמ"ו) כתב כי צורתה של הסוכה כאשר יש בה שתיים כהלכתן ושלישית טפח מזכירה במעט את צורתה של האות ה'. הוא מצטט מן המדרש (ראה רש"י בראשית ב, ד) שהאות ה' נוגעת למידת התשובה, וכותב:

"והוא שאמרו חז"ל שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. רומז להה' שהיא... יד פתוחה לקבל שבים".

אם כן, הסוכה אינה מזמינה רק את האורחים מן החוץ, אלא אף אותנו, שעברנו את סדר הימים הנוראים, אשר לאחריהם אנו נקראים לחסות בצילה של השכינה.