סוכה | דף ט | סוכה תחת האילן

במשנה (ט ע"ב) נאמר שהעושה סוכה תחת האילן – סוכתו פסולה, משום שהיא נחשבת כאילו עשאה בתוך הבית. בגמרא סייגו דין זה והבהירו שמדובר דווקא באילן שצלתו מרובה מחמתו:

"אמר רבא: לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו, אבל חמתו מרובה מצלתו – כשרה...      
וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי? הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר! אמר רב פפא: בשחבטן".

רב פפא מסביר שרבא מכשיר כשחמת האילן מרובה מצלתו רק במצב שבו אדם חבט והסמיך את ענפי האילן לסכך הכשר, אך כאשר לא חבט את ענפי האילן – הם פוסלים בכל מקרה. דין זה הוא דין מעשי ביותר בחג הסוכות, משום שהמציאות שבה ענפים גבוהים של עץ מציצים מעל גבי הסוכה היא מציאות שכיחה.

הראשונים על אתר נחלקו באיזה מקרה פוסלים ענפי העץ (כאשר חמתו מרובה מצלתו) את הסוכה. לדעת התוספות (ד"ה הא) דין זה נאמר דווקא כאשר בסוכה עצמה אין די סכך כשר, וחמתה מרובה מצלתה:

"ואם הסוכה שתחת האילן מסוככת כראוי שצלתה מרובה מחמתה לאו מיסתבר שתיפסל משום צירוף סכך פסול, כיון דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה, אלא כשאין צלתה מרובה אלא מחמת הפסול איירי".

בעלי התוספות סבורים שכאשר יש לסוכה סכך כשר, שצלתו מרובה מחמתו, שוב אין זה משנה אם יש מעליו סכך פסול. בלשונם הם רומזים לדברי הגמרא לעיל (ב ע"א), המכשירה סוכה שנבנתה בעשתרות קרנים (בין שני הרים המצילים עליה) משום שאם היינו מורידים את עשתרות קרנים הייתה נשארת סוכה כשרה.

הרמב"ן (ד"ה הא), לעומת זאת, חולק על התוספות:

"הא דאמרינן במסכת סוכה מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כך פירושו, שכל סכך כשר שתחת סכך פסול, אף על פי שחמתו של עליון מרובה מצלתו ותחתון צלתו מרובה מחמתו, כיון שהעליון מאהיל על התחתון נמצא מקצת התחתון עצמו פסול, שאינו עשוי לצל, שאותו עליון הפסול מסכך עליו ומבטלו".

לדעת הרמב"ן, הסכך הפסול פוסל את הסכך הכשר שתחתיו ומגדיר אותו כ"אינו עשוי לצל", משום שהסכך העליון, הפסול, כבר מצל עליו. לכאורה שיטת הרמב"ן קשה, שהרי למדנו בדין "עשתרות קרנים" שכאשר הסוכה עצמה כשרה ויש בה אפשרות להצל לא אכפת לנו מכך שבפועל יש גורם אחר שמצל עליה!

נראה לבאר שלדעת הרמב"ן יש חילוק בין שני דינים שונים: דין צל ודין סכך. דין עשתרות קרנים לימד אותנו שגם כאשר יש צל ממקור אחר, אין הוא פוגע בשם "סכך" שחל על הסוכה, משום שהסכך של הסוכה יכול עקרונית ליצור צל אם לא יהיו עשתרות קרנים. אמנם, ענפי העץ הנמצאים מעל הסוכה לא רק יוצרים צל, אלא גם יש בהם שם של סכך פסול, שהרי הם מסוככים על מקום הסוכה. ממילא, כל מה שנמצא מתחת לאותם ענפים נחשב כמסוכך בסכך פסול, ואין משמעות לכך שגם סכך כשר מסכך עליו.

מתוך תפיסה זו יש מקום גם לשיטתו הייחודית של בעל המאור בסוגייתנו. בעל המאור מסביר שדווקא כאשר האילן קדם לסוכה הוא פוסל אותה, אך במקרה שבו הסוכה קדמה לאילן היא אינה נפסלת. נראה שבעל המאור הבין שהגורם הראשון המסכך על מקום מסוים מגדיר אותו כ"מסוּכך", ושוב לא יוכל סכך אחר לתפוס את מקומו. זאת בניגוד למניעת הצל, שהיא פעולה טכנית בעיקרה, שבה אין משמעות לשאלה איזה גורם מצל קדם.