ספק ספיקא שאינו מתהפך

ספק ספיקא שאינו מתהפך

כידוע, אע"פ שיש להחמיר במצב של "ספיקא דאורייתא", ניתן להקל במצב של "ספק ספיקא", כלומר - כאשר ישנן שתי סיבות להסתפק בשאלה האם החפץ שלפנינו אמנם אסור. אמנם, כמה ראשונים כתבו שאין להקל בספק-ספיקא אלא אם זהו "ספק ספיקא המתהפך", כלומר - מצב שבו אין זה משנה איזה ספק נעלה קודם, בכל מקרה נוכל להעלות אחר כך את הספק השני. ברם, כאשר ניתן להעלות את שני הספקות רק בסדר מסויים, ולא בסדר ההפוך, אין הדבר נחשב "ספק ספיקא", ואין להקל בו.

נמחיש את הכלל ע"י דוגמאות. הגמרא בכתובות ט ע"א קובעת שמי שנושא אישה ומגלה שאינה בתולה ("פתח פתוח מצאתי"), רשאי להמשיך לחיות עם אשתו, ואינו צריך לחשוש שזנתה בזמן שבין הקידושין לנישואין ונאסרה עליו, שכן יש כאן ספק ספיקא: ספק אם נבעלה לפני הקידושין או אחריהם, וגם אם אמנם נבעלה אחריהם - ספק אם הדבר אירע באונס או ברצון (שכן אישה שנאנסה אינה נאסרת על בעלה הישראל). זהו מקרה של "ספק ספיקא המתהפך", שכן ניתן להעלות את הספקות גם בסדר ההפוך: ספק אם באונס או ברצון, וגם אם ברצון - ספק אם לפני הקידושין או אחריהם.

לעומת זאת, מהגמרא בחולין י ע"ב עולה שמי ששחט בהמה ומצא לאחר השחיטה שהסכין פגום - השחיטה פסולה, והבהמה נחשבת נבלה. יש ראשונים שהקשו, מדוע לא נתיר את הבהמה מספק ספיקא: ספק אם הסכין נפגם במהלך השחיטה או אחריה (כאשר הסכין פגע במפרקת), וגם אם הסכין נפגם במהלך השחיטה - אולי נפגם לאחר שרוב הצוואר כבר נחתך, והשחיטה לא נפסלה. התשובה היא שזהו "ספק ספיקא שאינו מתהפך", כיוון שאם נתחיל בספק השני - האם הסכין נפגם קודם שחיטת רוב הצוואר, לא נוכל כמובן להמשיך ולומר שגם אם נפגם קודם שחיטת רוב הצוואר, אולי נפגם לאחר השחיטה.

מהו ההיגיון העומד מאחורי כלל זה? אחד מן האחרונים (הרמ"ע מפאנו) הסביר, שבמצב של ספק ספיקא שאינו מתהפך, אנו מסתפקים בשאלה האם להעלות קודם את הספק הראשון, כך שיהיו לנו שני ספקות ונוכל להקל, או להעלות קודם את הספק השני, כך שלא יהיה לנו ספק ספיקא וניאלץ להחמיר. מאחר שאנו מסתפקים בשאלה הזו עצמה, עלינו לומר "ספיקא דאורייתא לחומרא", ולקבוע שאין כאן ספק ספיקא. הסבר זה נראה דחוק, שכן לכאורה לא מובן מדוע לא נוכל להעלות את הספקות באיזה סדר שנבחר, ומדוע לא די בעצם העובדה שישנם שני צדדים להקל כדי שהמסקנה תהיה לקולא.

ניתן להסביר בפשטות, שהעובדה שהספק ספיקא אינו מתהפך משקפת את העובדה שבעצם אין כאן שני ספקות אלא ספק אחד. כך, למשל, במקרה שהוזכר לעיל, הספק היחיד הוא האם פגימת הסכין אירעה לפני השלב הקריטי להכשר הבהמה או אחריו. ניתן להציע נקודות שונות בציר הזמן שבהן הדבר התרחש: בחלק הלא-מעכב של השחיטה או לאחר סיום השחיטה, אך בסופו של דבר מדובר בשתי אפשרויות עקרוניות בלבד: לפני סיום החלק המעכב בשחיטה או אחריו. יכולת התהפכות של הספקות משקפת את העובדה שמדובר בשני צדדים נפרדים להקל, שאינם תלויים כלל זה בזה. כאשר הספק ספיקא אינו מתהפך, מדובר כנראה בדרכים שונות להגיע לאותה סיבה להקל, ולא בשתי סיבות שונות.