עובדים זרים ובישולי עכו"ם

"אל תשליכני לעת זקנה", ביקש דוד המלך, אולם לעיתים זקוקים רבים וטובים לעזרה פיזית בשנות שיבתם. במקרים כאלו, עובדים זרים תומכים בקשיש, ולעיתים עושים עבורו את כל מלאכות הבית - ובתוכם הבישולים. לכאורה, אסור לאכול מבישוליו של עובד זר לא-יהודי והוא אף אוסר את הכלים שבהם בישל משום איסור בישולי עכו"ם. כיצד ניתן להתגבר על בעיה זו?

התוס' במסכת ע"ז מביאים מחלוקת בשאלה האם בישולי נוכרים אסורים כאשר הבישול נעשה בבית של יהודי, וממילא אין חשש לקרבה יתירה (לחתנות) או לעירוב אוכל טמא. למעשה אנו פוסקים כדעת ר"ת, שאוסר גם במקרה כזה, אולם הרשב"א בתשובה פוסק שב"שפחות הקנויות לנו" אין חשש לבישולי עכו"ם, שכן כיוון שאנו מוזהרים על חילול שבת שלהם - הם גם אינם נחשבים כנכרים לעניין בישולי עכו"ם. שיטת הרשב"א מובאת להלכה בשו"ע בשם "יש אומרים", והרמ"א מוסיף שבדיעבד ניתן להקל ולפסוק כך. עוד כותב הרמ"א, שכאשר רבים מבני הבית עוברים ליד הגוי המבשל, ויש סיכוי רב שהם יתערבו ויפקחו על הבישול - ניתן להקל ולאכול מבישוליו. האחרונים התלבטו האם לקבל את היתרו של הרשב"א בזמן הזה: הש"ך טען שדין העובדים שלנו, שהם שכירים לשעות, אינו כדין "השפחות הקנויות לנו", אולם הט"ז פסק להקל גם כיום.

מסיבה זו, מקל הרב עובדיה יוסף לבני ספרד, הפוסקים כשו"ע, לאכול גם בבתי מלון שאינם מקפידים שיהודי יניח את הקדירה על האש (כשיטת השו"ע), ומסתפקים בכך שיהודי ידליק את האש (כשיטת הרמ"א). כיוון שבתי מלון אלו שייכים ליהודים והגויים עובדים אצלם, מקל הרב עובדיה יוסף ומוכן לסמוך על הרמ"א.

לכן, הפתרון הפשוט ביותר לבעיית בישולי העכו"ם של עובדים זרים היא לתת לעובד הזר נר נשמה שדולק זמן רב (72 שעות ואף יותר), ולהנחות אותו להדליק את הכיריים מאש זו בכל ימות השבוע.

ומה אם יכבה נר הנשמה? ומה כאשר אין יהודי שיוכל להדליק את הנר? פתרון למקרים אלו נוכל למצוא בדברי התלמוד הירושלמי (שהובאו להלכה ברמב"ם), לפיהם עישון מאכלים אינו נחשב לבישול, ואינו נכלל בגזירת בישולי נוכרים. לאור זאת, יש מן הפוסקים שכתבו שניתן להקל בכל בישול שאינו מבוסס על אש, לדוגמא - בישול ע"י קיטור. יש מהאחרונים שטענו שאף חימום במיקרוגל, הנעשה ע"י גלים ולא ע"י האש, אינו נחשב לבישול לעניין זה ולכן אינו כלול בגזירה. הרב הלפרין, בספרו "כשרות המטבח המודרני", סובר שאולי ניתן להקל בגוי שכיר המחמם מאכלים במיקרוגל, אולם להלכה הוא משאיר את הדברים בצ"ע.

חשוב להזכיר שאם המאכלים כבר מבושלים כשיעור בן דרוסאי (כשליש בישולם), אזי לכל הדעות אין בבישול נוסף שלהם איסור בישולי עכו"ם. לכן, הפתרון הטוב ביותר הוא שיהודי יכין את המאכלים בשיעור זה, והגוי רק יחמם את האוכל ויסיים את בישולו.